ממציאי הארדואינו קיבלו כמה החלטות חכמות, שהפכו את המוצר שלהם להצלחה עולמית – אך הוא לא מהווה מבוא טוב לעולם ה-Embedded. כיום, לוחות פיתוח זולים למיקרו-בקרים ממשפחת STM8S הם אחת החלופות המעניינות ביותר למי שזה הכיוון שלו. הנה הסיבות לכך שלוחות אלה צריכים לסקרן גם אתכם.
חברת STMicroelectronics היא אחת השחקניות הגדולות בעולם המיקרו-בקרים, אך כמעט אינה מוכרת בעולם המייקרים החובבים. זה כשלעצמו לא מפתיע, מכיוון שרוב החברות בתחום עדיין אינן יודעות איך "לאכול" את המייקרים, ולא בטוח שזה מעניין אותן בכלל. אלא שבמקרה של ST נוצר צירוף מקרים ייחודי, שהופך בלי כוונה את סדרת המיקרו-בקרים STM8S לאטרקטיבית במיוחד עבור מייקרים שרוצים להיכנס לעולם ה-Embedded ברצינות, עם מינימום הוצאות וכאבי ראש.
ראשית, יש לנו לוחות פיתוח בסיסיים וזולים מאד. עצם קיומם של הלוחות הללו תמוה: בניגוד ללוחות ארדואינו השונים, שיש לסינים תמריץ ברור לחקות ולהעתיק, מה האינטרס שלהם ליצור ולמכור לוחות למיקרו-בקר שאיש (פרט למי שכבר בתעשיה) אינו מכיר? בהיעדר מידע נוסף, אני יכול רק לשער ש-ST מככבת בסין (במוסדות לימוד, או בקרב המייקרים), ושהלוחות שנמכרים לכל העולם באיביי ובעליאקספרס הם תופעת לוואי של השוק הזה. כשהזמנתי את הלוחות בהם השתמשתי בסדרת הפוסטים "הלו אסתי", הם עלו קצת יותר מדולר וחצי; כיום ניתן להשיג בודדים ב-88 סנט בלבד.
שנית, הסינים פיתחו גם חיקוי זול במיוחד לצורב הרשמי, STLink V2. מחירו של חיקוי כזה כיום הוא כשני דולרים וחצי – נמוך משמעותית אפילו מחיקויים של צורבים של חברות אחרות. ובניגוד ליחיד שדומה לו מבחינת מחיר (ה-USBasp) הוא מתממשק בלי בעיה עם סביבות פיתוח רשמיות, ולא מצריך עבודה עם תוכנות ביניים לא אינטואיטיביות.
סביבות הפיתוח עצמן מהוות לפעמים מוקש למתחילים: הן עשויות להיות מסובכות מדי, או בתשלום בלבד, או מוגבלות מדי בגרסה החינמית. המוצרים הזמינים עבור STM8 אינם חפים מבעיות כאלה, אך סביבת הפיתוח IAR Embedded Workbench for STM8 היא נוחה יחסית, וגודל הקוד המקסימלי בגרסה החינמית שלה הוא 8KB – כגודל זיכרון ה-FLASH במיקרו-בקר עצמו.
המשמעות של כל זה היא שתמורת 15 שקלים בלבד אפשר להשיג כל מה שצריך כדי להתחיל לעבוד בצורה מקצועית עם מיקרו-בקר 8-ביט לא רע בכלל. זהו דיל ששובר כמעט את כל החסמים הקלאסיים, מבלי להסתיר את ה"ברזלים" כמו שהארדואינו עושה. החסם היחיד שנשאר הוא, כמובן, כתיבת הקוד: להכיר את אופן הפעולה של המיקרו-בקר ולכתוב עבורו תוכנות טובות ויעילות. לזה, שום קניה בעליאקספרס לא תעזור…
בימים אלה אני מתקדם בכתיבת הוויקי ל-PIC12F675, המיקרו-בקר הבסיסי מאד של חברת Microchip. לאחר מכן, בתחום ה-8-ביט, כנראה שאעבור ללימוד רציני של דגמי ה-STM8S שבלוחות הסיניים הזולים. מי מצטרף? 🙂
כמעט 3 שנים לאחר שהפוסט הזה נכתב, מעניין אותי לדעת מה דעתך הנוכחית על סדרת המיקרובקרים הזו – יצא לך להשתמש בה מאז? האם מבחינתך היא יכולה להחליף עבור מייקרים בבית את ה-AVRים וה-PICים למיניהם? והאם כדאי בכלל?
שאלה טובה – מצדיקה פוסט המשך שלם 🙂
אישית סדרת STM8 לא מעניינת אותי, יש מספיק רכיבים טובים בשוק שאין טעם במאמץ ללמוד עוד משפחה.
רציתי רק לציין שלמיטב ידיעתי הפריפראלים של משפחת ה- STM32 מבוססים על ה- STM8, כך שמי שמתכנת ישר את ה״ברזלים״ יכול כנראה לעבור בין 2 המשפחות בקלות (לא בדקתי).
עכשיו כש-Microchip קונים את Atmel, יכול להיות שבעתיד יהיו לך פחות משפחות לבחור מתוכן 🙂 בכל מקרה, הפואנטה של הפוסט היא שבגלל התנאים "בשטח" נכון להיום, STM8 יכולה להיות יותר מסתם עוד משפחה – בעיקר למי שעדיין לא נכנס לעולם ה-Embedded ברצינות.
נשמע נחמד מאוד כל העניין עם STM
למעשה, יש לי שני לוחות פיתוח שלהם עם בקרים של 32bit. מאוד חזקים ונחמדים, אבל כל המסמכים על המעבדם שלהם מסודרים בצורה מבלבלת.
בקטע הזה הם לא לבד… 🙂