המשך התחקיר שלי על ההיסטוריה של קהילת המייקרים המקוונת בישראל – והפעם, על הזווית האישית שלי ועל הצעדים הראשונים של הקהילה

הפוסט הראשון בסדרה נמצא כאן.

הארדואינו הראשון שלי

מגיל צעיר למדי עסקתי בתכנות מחשבים כתחביב, ובתיכון למדתי במגמת מחשבים. באלקטרוניקה, לעומת זאת, למרות חשיפה מסוימת לנושא בבית ובבית הספר, כמעט ולא נגעתי. במבט לאחור אני סבור שהתיאוריה נראתה לי קשה מדי, והתוצרים המעשיים צנועים מדי, לעומת מה שיכולתי ללמוד ולהשיג במחשב.

בתחילת שנת 2008, בצירוף נסיבות מורכב וממוזל, התקבלתי לעבודה ככתב בערוץ המחשבים של פורטל "נענע10". הטורים הקבועים שלי שם עסקו בנושאים מעולם המחשבים ומדעי המחשב ("לפרק את הבייט"), בטכנולוגיה, מדע ומתמטיקה באופן כללי ("מדעי ה-WTF") וכן טור שהציג בקצרה חידושים והמצאות טכנולוגיים מכל העולם. לצורך כתיבת הטור הזה עקבתי ברציפות אחרי אתרי גאדג'טים רבים מרחבי העולם, דבר שאחרת לא הייתי עושה, וכך נחשפתי לעוד ועוד פיתוחים "מייקריים" במהותם – גאדג'טים שאנשים בנו בבית, יצירות חובבים, פיתוחים שהתבססו על ארדואינו וכדומה. בהדרגה הבנתי שרף הכניסה לעולם האלקטרוניקה ירד, ואילו מגוון האפשרויות ליצירה התרחב להפליא. המחיר של לוח ארדואינו מקורי עדיין היה קצת גבוה לטעמי, אך קיט רכיבים עם לוח תואם-ארדואינו שגיליתי באיביי הכריע את הכף. הזמנתי אותו ב-14 באוקטובר 2011, וזמן קצר לאחר הגעתו העליתי, בראשון בנובמבר, סרטון ליוטיוב עם הפרויקט הראשון שלי – "רמזור".

באותה תקופה כבר היה לי אתר אינטרנט (idogendel.com עלה לאוויר בתחילת 2009) עם תשתית ראשונית לבלוג, וכן דף "עסקי" בפייסבוק (נפתח במרץ 2010) עם עוקבים רבים, שהוקדש לעדכונים בנושאי הטורים שלי. בערך בזמן בו התחלתי לעבוד עם הארדואינו, הפסקתי מכורח הנסיבות לכתוב לנענע10, כך שבלוג פרטי נראה כמקום טבעי והגיוני להמשך הפעילות הפומבית [וכך נולד "הבייט הלבן" בו אתם קוראים כעת].

בסוף 2011 התחלתי לעבוד כפרילאנסר ב-ynet, שם כתבתי טור שבועי (פלוס מינוס) בסגנון "איך דברים עובדים". בטור זה שילבתי עוד ועוד תכנים מהניסיון האישי שלי עם ארדואינו ואלקטרוניקה, עד שב-16.3.12 הקדשתי כתבה שלמה לנושא הארדואינו, וכללתי בה גם קישור לבלוג שלי.

הקשר נוצר

כמובן, לא הייתי הראשון וגם לא היחיד שעבד באותה תקופה עם ארדואינו, אך בזכות הבמות הרשמיות והחשיפה הגדולה של הפרסומים הנ"ל, סביר מאד להניח שכל מי שחיפש באינטרנט באותה תקופה חומר בעברית על ארדואינו הגיע במהרה לבלוג שלי. ואכן, תוך פחות מחודש התחילו התכתבויות סדירות במיילים ביני לבין שני חובבים אחרים: עדי סופר ואורן יגב.

לאורן כבר היה אז בלוג משלו, בעברית, בענייני ארדואינו (הפוסט הראשון בו פורסם, למיטב ידיעתי, ב-12.8.11). בבלוג סיפר ששמע על ארדואינו דרך ידיד, רכש ערכה למתחילים והחליט לתעד את "תהליך הלמידה והכיף, בתקווה שמישהו ימצא את זה שימושי ובעיקר כדי שאני לא אשכח את מה שעשיתי :-)" – נבואה מפתיעה בדיוקה של מטרות הקהילה שקמה לאחר מכן.

עדי, במאי וצלם מקצועי, יצר במו-ידיו כמה כלי עזר מכניים לצילום. בשלב מסוים החליט לפתח כלי עזר נוסף, שמבוסס בין השאר על אלקטרוניקה ותכנות, כתחליף למערכות קיימות יקרות מאד. גם הוא שמע על הארדואינו "מפה לאוזן", ולמד לתכנת ולעבוד איתו בעזרת ידידים ובעזרת הפורומים הרשמיים של ארדואינו. בערך בזמן שיצר איתי קשר החל עדי לכתוב בלוג באנגלית, לתיעוד ההתקדמות של הפרויקט שלו.

תקופת הבית הראשון: קבוצת הפייסבוק

ההתכתבויות בינינו, ועם חובבים נוספים שהצטרפו בהמשך, המשיכו באימייל ובתגובות הדדיות בבלוגים, עד שב-17.4.12 פתח אורן את קבוצת "ארדואינו" בפייסבוק. לי לא היה עדיין חשבון פייסבוק פרטי, ולכן הצטרפתי לקבוצה הזו רק כחודש לאחר מכן, ב-18.5.12. באותו שלב כבר היו בה מספר חברים נוספים, ותכני הפוסטים בה היו בעיקר קישורים לפרוייקטי ארדואינו מעניינים שנאספו מהרשת.

הכנס הראשון

אחד החברים הראשונים בקבוצת הפייסבוק, צעיר בשם תומר, העלה ב-29.6.12 פוסט ובו הצעה לקיים מפגש מייקרים בעולם האמתי, במקום שהוא יכול היה לארגן לנו ללא תשלום בכפר סבא. אני, אורן ועדי קפצנו מיד על המציאה, וארבעתנו התחלנו לדון בפרטים. ימים ספורים לפני כן נפתחה קבוצת Makers In Israel באתר Meetup (נדמה לי שאורן היה אחראי לכך), והחלטנו להשתמש בפונקציונליות של Meetup כדי לנהל את רשימת המשתתפים בכנס ואת ההודעות הרשמיות.

[אגב, נכון לכתיבת שורות אלה – אמצע יולי 2016 – הקבוצה ב-Meetup אמורה להיסגר תוך כעשרה ימים, מכיוון שאין בה שום פעילות ואיש אינו רואה עוד טעם להמשיך לשלם את עמלות האתר על החזקתה]

בינתיים – למעשה, כבר ב-18 ביוני 2012 – עשינו ניסיון ראשון לצאת מגבולות הפייסבוק ולעבור לפלטפורמה מתאימה יותר לתכנים שלנו. משה מליה, גם הוא מהחברים והפעילים הראשונים בקהילה, לקח על עצמו לנהל "קומונה" (פורום לא רשמי) בנושא ארדואינו באתר "תפוז". הקומונה לא הצליחה לגבור על הרגלי הפייסבוק, וננטשה רשמית כעבור כשמונה חודשים, אבל לא נקדים את המאוחר.

הכנס נקבע בסופו של דבר לראשון באוגוסט 2012, אחרי הצהריים, במרכז הנוער העירוני שצמוד לקניון ערים. מספר המשתתפים לא היה גדול – אולי עשרים, בשלב הצפוף ביותר – אבל לא ציפינו להרבה והאווירה היתה טובה. הפורמט היה של הרצאות קצרות (שלנו המארגנים), חלק מהמשתתפים הביאו והציגו פרויקטים קטנים, והתקיימו גם שיחות לא פורמליות לפני, בזמן ואחרי.

עבור חובבי הסטטיסטיקות, הנה נתונים שהצלחתי למצוא בנוגע למספר החברים בקבוצת הפייסבוק. הנתונים הישנים יותר מקורם בהודעות ספציפיות (בנוסח "הגענו ל-1000 חברים!"); החדשים נבדקו ישירות בדף הקבוצה. כמו תמיד, רוב החברים אינם משתתפים באופן אקטיבי בקבוצה.

• 8.8.12 – 60 חברים
• 28.8.12 – 100
• 21.9.12 – 150
• 14.11.12 – 200
• 28.5.13 – כ-450
• 10.7.13 – 502
• 13.4.14 – 1000
• 23.6.15 – 2093
• 6.7.15 – 2129
• 14.7.16 – 3047

בפוסט הבא בסדרה אדבר על "תור הזהב" של הקהילה, בשנת 2013.