בפוסט זה, האחרון (בינתיים?) בסדרה, אדבר על המצב הנוכחי ועל העתיד של קהילת המייקרים הישראלית, כפי שאני רואה אותם.
בפוסט הקודם הגענו לאמצע שנת 2014, אחרי כנס ותחרות מוצלחים, ובתחושה שהעניינים מתגלגלים כמו שצריך. הקהילה היתה קיימת כבר שנתיים (כמעט שנה וחצי באתר מייקרס), היו בה כאלף חברים, ואפשר היה לצפות שבשלב זה היא תהיה מקום תוסס, מלא תכנים, פרויקטים מתקדמים יותר ויותר, למידה ואקשן.
אלא שזה פשוט לא קרה. אזורי הבלוגים, המאמרים והמדריכים באתר מייקרס – אותם חלקים שהיו אמורים להפוך את האתר לטוב ומשמעותי יותר מפורומים רגילים ומפייסבוק – נשארו שוממים כמעט לחלוטין. אם מישהו היה מסתכל על ההודעות הטיפוסיות במייקרס באותה תקופה לעומת שנה לפני כן, ספק אם היה מצליח להבחין בהבדל. האנשים שכן עשו דברים מעניינים היו, בגדול, אותם אנשים כמו קודם, ורבים מ"דור המקימים" עזבו את התחום או צמצמו מאד את רמת הפעילות שלהם. הניסיונות המועטים מאד של אחרים להרים כנסים ותחרויות לא צלחו. הקהילה נכנסה לקיפאון. התקשורת מיצתה את החידוש שבעצם קיומה של הקהילה, והקהילה מצדה לא הציעה חידושים נוספים כדי לעורר שוב עניין.
כפי שפירטתי בהרחבה בפוסט אחר, הרגשתי שאם הפעולות שלי – בתור הפעיל הדומיננטי* בקהילה הווירטואלית – לא השיגו את המטרה, עליי לפנות את הבמה לאחרים שיצליחו יותר. ב-23.11.14 פיניתי את הבמה בבת אחת… וזה לא עזר. עד היום מייקרס הוא אתר מנומנם עוד יותר מאשר כשעזבתי, ומעבר לדיונים הבסיסיים (מהסוג שמתנהל גם בפייסבוק) אין בו שום תוכן משמעותי חדש. מספר החברים הרשומים ממשיך לעלות בעצלתיים, אך ללא השפעה על נפח ואיכות הדיונים.
* נכון לכתיבת שורות אלה, למרות ההפסקה הכמעט-מוחלטת של הפעילות שלי במייקרס כבר שנה ושלושה רבעים, עדיין אחת מכל 6.8 הודעות שקיימות באתר היא שלי…
כפי שציינתי בפוסט הקודם, מייקרים לא אוהבים לכתוב הרבה (פרט להודעות בפייסבוק, כנראה) כך שמבחינת טקסטים אינפורמטיביים, נדמה שהמצב אבוד. מעבר למאמצים שלי-עצמי כאן ובוויקי לנושאי Embedded, אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת את הבלוגים בעברית בנושא, וגם הם רדומים או מתעדכנים לעתים רחוקות מאד (פרט לבלוג המכובד "עשה לך").
עם זאת, טקסטים זה לא הכל. בסוף 2015 ותחילת 2016, שני מייקרים שונים יזמו סדנאות (על תוכנת KiCAD ועל עבודה עם לוחות פיתוח STM32) שנערכו בקמפוס גוגל בתל אביב וזכו להצלחה. בנוסף, אנשים מעלים תכני ארדואינו ומייקינג בעברית ליוטיוב (חוץ מהערוץ שלי) – אם לציין שניים מהבולטים ביניהם, "זרם אחר" שמציג פרויקטים ועקרונות אלקטרוניקה/תוכנה, והערוץ של Marco Arduino שמציג, בין השאר, שלל מודולים ורכיבים מעניינים.
המייקינג הגיע גם לעולם המסחרי: יותר ויותר גופים בישראל עורכים ומציעים סדנאות, קייטנות וחוגים בנושאי ארדואינו ומייקינג (בינתיים, למיטב ידיעתי, ברמה התחלתית או "חווייתית" בלבד), ובמקביל מופיעות חברות שמספקות רכיבים או שירותים למייקרים. כמו כן, תכני מייקינג ראשוניים החלו לצוץ גם במערכת החינוך.
כל אלה הן התפתחויות מעניינות בפני עצמן, אך לא נראה שהן משמעותיות במיוחד עבור קהילת החובבים הווירטואלית. כדי שזו תצא מהקיפאון שלה ותמשיך להתפתח, אנחנו צריכים את מה שהיה לנו בתחילת הדרך: מסה קריטית של אנשים עם מספיק ידע, יכולת ובעיקר רצון להתקדם ולקדם את התחום בישראל, מתוך אהבה אמתית לנושא המרתק והחשוב הזה.
חחח זה אני, מצטער אבל קצת קשה לדבר מול מיקרופון טבעי לאט לאט זה יבוא
קודם כל תודה על הפוסט, מעניין מאוד. האמת היא שאני די חדש בתחום, אבל רציתי להעלות כמה נקודות למחשבה. דבר ראשון זה הציפייה של ותיקים ב"קהילה"(משום מה לא מסתדר לי השם הזה) שעוד אנשים יצטרפו ויהפכו למייקרים. הרצון הזה ברור וקיים בעוד קהילות טכנולוגיות ואחרות, אבל לדעתי הרעיון של גדילה מסיבית הוא אוטופי. ראיתי את זה גם בתחום התכנות בו יש אנשים שמאמינים שזה רק עניין של זמן עד שכולם(או לפחות חלק גדול) יהפכו למתכנתים. בפועל, יש אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה שמעוניין להתעסק עם הדברים האלה, כך זה תמיד היה וכנראה יישאר. דבר שני זה הצד המסחרי. בעולם שבו אנחנו… לקרוא עוד »
לגבי הנקודה הראשונה, ההיפך הוא הנכון: יש הצטרפות מאסיבית ומרשימה מאד. אלפיים אנשים, פלוס מינוס, רשומים בפייסבוק ובמייקרס! מה שמפריע לי, בכל אופן, זה שרבים כל כך מתוכם נרשמים ולא עושים עם זה כלום. זו הצטרפות על הנייר בלבד. לגבי החשיבות כביכול של הצד המסחרי – אני לא מבין על מה אתה מבסס את הטענה שלך. נכון שהמסחור נתן לנו הרבה כלים לעבוד איתם, אבל מבחינת רמת ה"אקשן" והדיונים המהותיים בקהילה, היא שוממת מאד גם עכשיו. אני לא מצפה מהמייקינג להפוך למיינסטרים. זה בהגדרה מסלול של למידה עצמאית מתוך מוטיבציה פנימית, ונכון – זה לא מתאים לכולם. מה שאני שואל… לקרוא עוד »
רבים מצטרפים וזה משמח מאוד אבל ברוב המקרים אין לזה המשכיות. השאלה היא מה אתה מצפה ממשתמשים חדשים לעשות? אני לדוגמה חדש אבל אין לי שום בעיה להשיג מידע לכל בעיה מהאינטרנט, אני בפורום בעיקר לעזור לאנשים אחרים. הבעיה העיקרית לדעתי בתחום היא חוסר התכלית שלו. אחרי שבונים כמה פרויקטים בדרך כלל מאבדים עניין, גם לי זה קורה. כדי שתהיה המשכיות צריך לדעתי תכלית ומניע כלכלי וגם נוכחות פיזית כי האינטרנט גם ככה מלא במדריכים ועזרה ואנשים לפעמים לא רואים טעם להוסיף על הקיים. לגבי ההגדרה של מה זה מייקר כל אחד יכול לקבוע בעצמו מה זה אומר, לא צריך… לקרוא עוד »
החלף את ההתייחסויות למייקינג בתגובה שלך בכל תחביב אחר, למשל אפיית עוגות, פוקימון גו או אודיופיליה, ותראה בעצמך שהטענות לא מסתדרות.
אם כל אחד יכול להגדיר לעצמו מה זה מייקינג, אז המילה מאבדת כל משמעות (האם מייקינג הוא לקנות ארדואינו סיני כל חודש ולעשות מהם ערמה בבוידעם?). אוריילי או לא, יש קריטריונים בסיסיים שכל אדם סביר יסכים איתם, ועסקתי בזה בפוסט הראשון בסדרה.
אוקיי קיבלתי. בכל אופן שיהיה לנו בהצלחה.
הבעיה היא אחרת לגמרי
ישנה תרבות הכל מיד ועכשיו ושטויות(פוקימון גו ).
ניתן הרי לקנות בסכום לא גבוה במיוחד רחפן לבנייה עצמית / מדפסת תלת מימד לבנייה עצמית / סקייטבורד ממונע בבנייה עצמית וכדומה וקיימת ציפייה שזה יעבוד מבלי לדעת דברים בסיסיים בחשמל ,אלקטרוניקה או תכנות .
וכשזה לא עובד כפי שרוצים נוטשים את התחום .
חסרה הסבלנות והרצון ללמוד בשלבים .
ראה את ההערה שלי ל"מישו" למטה – הצד המסחרי של המייקינג, התעשייה שקמה סביבו, נותנים למתחילים תחושה שהכל קל ואפשרי אם רק מוציאים מספיק כסף, ומשם באמת קשה לחזור אחורה ליסודות. אני לא מאמין שזה עניין תרבותי (לפחות לא *רק* עניין תרבותי) – אפשר לחשוב שלפני שלושים שנה כולם היו אלקטרונאים ומתכנתים מחוננים… בחדשות אף פעם לא שומעים על אלה שיושבים ולומדים כמו שצריך.
קודם כל אני מודה לך על המחמאה 🙂 אני חושב שחלק מהבעיה היא שקהילת המייקרים שבאמת מתעסקים בנושא מעבר ללהריץ תוכנית וחצי על הארדואינו ולהחזיר אותו לארון, עדיין קטנה. בכל קהילה מהסוג הזה אחוז המשתמשים שיוצרים וכותבים הוא קטן, השאלה היא במספרים מוחלטים כמה זה יוצא… אני עוד ממשיך לשבת ולראות כיצד כל העסק הזה מתפתח. באמת נראה שרוב ההתעניינות בנושא כיום היא ברמה הנמוכה- היכרות ראשונית עם הנושא ה*מגניב* במוסדות לימוד ובחוגים ולא הרבה מעבר, אבל הילדים של היום הם הצעירים של מחר וככל שהנושא הזה יופץ בסוף יקומו גם אנשים שבאמת יתעסקו בצורה רצינית בתחום ולא סתם בתור… לקרוא עוד »
אכן, קהילה היא תמיד פירמידה עם מספר קטן של חברים מתקדמים או פעילים במיוחד. השאלה היא לגבי הפרופורציה – האם אחרי ארבע שנים ויותר מ-2000 נרשמים לפורומים, לא היינו אמורים להיות בכל זאת במקום יותר טוב מאשר המצב בפועל.
המקומות הפיזיים יכולים להיות מצוינים כשלעצמם, אבל סדרת הפוסטים הזו היא לגבי הקהילה המקוונת, ואני לא בטוח איפה הם עומדים ביחס אליה.
אולי באמת קייטנות הארדואינו של היום ישפרו את המצב בעתיד…
ההערכה כלפי כמות ההשקעה שנתת לקהילה לא תישכח אף פעם.
ובזכותך אני בטוח שנמשיך לגדול ולהתפתח.
בנוסף, חשוב לציין שתחום המייקינג הגלובאלי וגודל הפלטפורמות בתחום המייקינג גדל כל הזמן ובעקבות זאת קשה לעקוב ולשמור על רלוונטיות על תחומים ספציפיים כמו ארדואינו(למרות שהוא העיקרי) וקשה לעקוב.
תודה, ומה שאתה אומר מעניין – כי הרי מייקינג זה משהו שאנשים אמורים לעשות בעצמם, ובכל זאת נוצרה סביבו תרבות שלמה של צרכנות, מין תחושה שצריך תמיד להשיג את הכי חדש והכי נוצץ… גם על התופעה הזו אפשר לכתוב כמה וכמה פוסטים!
מרתק וקצת עצוב שהקהילה לא מצליחה להתרוממם,
הרבה פעמים שואלים אותי למה אתה מגלה "סודות מקצוע" בערוץ יוטיוב פייסבוק וכדומה?
התשובה שלי תמיד תיהיה: אני מאוד מאמין בקארמה טובה, חופש המידע הוא דבר חיוני מאוד להתפתחות הכלל ככה שאני מרגיש סיפוק עצום לעזור לאחרים ללמוד ממני.
ואם יש אנשים שזו הרמה של "סודות המקצוע" שלהם, אז כדאי שיחזרו לבית הספר כי יש להם עוד הרבה חומר ללמוד 😉
כפיר תמיד רציתי לשאול אותך למה אתה מדבר בצורה מעצבנת בסירטונים, מזכיר לי את התכנית מתחת לאף.
לפי דעתי זה מעיק ומעצבן לראות את הסרטונים בצורה הזאת פשוט תדבר רגיל 🙂
לא באמת חשבתי על זה, אבל על איזה סרטון אתה מדבר כי יש סרטונים שמורן מדבר אולי אתה מתכוון למורן?
אה, יכול להיות טעות שלי
תן שם של סרטון נראה מי המדובב
המממ למשל בסרטון עם השער החשמלי דיבור די מעצבן אבל הסבר מעולה 🙂