פיתוח מוצרים לחדרי בריחה: עסק משתלם?

בתקופה האחרונה קיבלתי פניות רבות מיזמים שמעוניינים להקים חדרי בריחה, ושמתי לב שמבחינת האלקטרוניקה והתוכנה, רבים מהפרויקטים השונים שלהם יכולים למעשה להתבצע על ידי מודול אחד גנרי ופשוט להפעלה. המודול הזה (למיטב ידיעתי) עדיין לא קיים, אבל אני יכול לייצר אותו ואפילו די בקלות. השאלה שעליה ארחיב בפוסט זה היא: האם פיתוח של מודול כזה, כ"מוצר מדף", יכול להיות משתלם כלכלית למייקר פרטי כמוני?

ברמה המופשטת, אני צריך רק שני מספרים כדי לענות על השאלה הזו. הראשון הוא כמה כל יחידה תעלה לי, בסיכום הכולל (מהזמן שלוקח לתכנן על הנייר, ועד המעטפה ובולי הדואר למשלוח), והשני הוא כמה הלקוח יהיה מוכן לשלם עבור יחידה כזו. פילוסופית, אם המספר הראשון גדול מהשני אפילו באגורה אחת, זה כדאי. בפועל, ההפרש צריך להיות משמעותי יותר – ומאחורי כל אחד מהמספרים מסתתרים שיקולים רבים ומורכבים. בואו ונראה מה הם.

העלות

העלות (עבורי) של כל יחידה מורכבת משלושה אלמנטים: 1) הוצאה חד-פעמית, קרי הזמן והעבודה שאני משקיע בתכנון המוצר, תכנות וכן הלאה, 2) הוצאה קבועה פר יחידה (הזמן שלוקח לי להלחים רכיבים, לצרוב את הקוד וכדומה), ו-3) הוצאה משתנה פר יחידה, כלומר דברים שהעלות שלהם תרד ככל שאייצר יותר יחידות – למשל מיקרו-בקרים, לוחות PCB וכו'.

את ההוצאה החד-פעמית אני לא יכול לצמצם, אבל ככל שאמכור יותר יחידות, כך היא "תתפזר" ביניהן ותהיה פחות משמעותית בתמחור הסופי ללקוח. לדוגמה, אם ההוצאה החד-פעמית היא אלף שקל ואני מייצר יחידה אחת בלבד, אני צריך להכניס את כל האלף לתג המחיר שלה כדי שזה ישתלם לי. לעומת זאת, אם אני מוכר אלף יחידות, החלק של ההוצאה החד-פעמית בכל יחידה יהיה שקל אחד בלבד.

גם בתסריט הכי אופטימי, סביר להניח שאמצא קונים רק למאות ספורות של יחידות על פני זמן ממושך, וזה אומר שאין טעם להיכנס לנושא של הרכבת המעגל במפעל. אצטרך לעשות זאת ידנית, והזמן שייקח לי לכל יחידה יישאר אותו הדבר בין אם מדובר ביחידה בודדת או באחת מאלף. למעשה, סביר להניח שעניין ההרכבה יהווה חלק משמעותי מאוד בעלות המוצר, ואולי אף יטה את הכף בין כדאיות לחוסר כדאיות של הפרויקט כולו.

אפילו ההוצאות המשתנות לא פשוטות. כדי שהכול יהיה חוקי ומסודר, אני צריך לשלם מע"מ ומכס על כל רכיב שאני קונה מחו"ל, וגם מאוד לא כדאי לי לקנות רכיבים זולים מהמזרח הרחוק כי כידוע האמינות שלהם נמוכה. אם לקוחות יתחילו להתלונן על יחידות דפוקות, זה יהיה הרסני.

המחיר

בשורה התחתונה של כל הסכומים האלה, אם לסמוך על ניסיונם של אחרים, המחיר ללקוח צריך להיות לא פחות מפי 2.5 מהעלות עבורי. אני לא אכנס לפרטי החישובים המקדימים שערכתי, נגיד רק שאם התרגלתם לקנות לוחות ארדואינו בסין בשלושה דולרים, המוצר התיאורטי-בינתיים שלי ייראה לכם יקר.

מצד שני, למי שמקים חדר בריחה, המחיר של המוצר נטו אמור להיות רק חלק ממכלול השקלולים. אם זה מוצר אמין שקל לתפעל ולהתקין אותו, ואפשר לעשות בו שינויים לבד בלי להזמין אנשי מקצוע, זה בוודאי משתלם בסופו של דבר יותר מאשר מערכת מאולתרת שנתפרה במיוחד עם החלקים הכי זולים, ושכל שינוי קטן בה מחייב הרבה זמן וכסף.

האפשרויות

אילו השוק היחיד למוצר שלי היה חדרי בריחה, סביר להניח שהייתי מוותר על ההרפתקה. אלא שהמוצר גמיש קצת יותר מזה, ולמעשה יכול לשמש בתצורות שונות גם מייקרים "רגילים" ולקוחות אחרים. כאן העסק מתחיל להיות מעניין, מכיוון שלמייקרים אני יכול למכור קיט להלחמה עצמית (מה שחוסך לי כמעט את כל ההוצאה הקבועה ומאפשר להוריד את המחיר בהתאם), וללקוחות אחרים אוכל לספק במקרים מסוימים פתרונות שמבוססים על המוצר הזה, ושיהיו מהירים וזולים יותר מאשר פיתוח מאפס.

ניסוי כזה בפיתוח מוצר יכול להיות שימושי גם לצורך למידה, כדי שאם יום אחד יהיה לי רעיון באמת גדול למוצר, אוכל להסתמך על הלקחים מהניסוי הקטן הזה ולא ליפול חזק מדי על שטויות…

לסיכום, אם אמצא זמן לשבת ולתכנן את המוצר הזה כמו שצריך, כנראה שאעשה זאת אף על פי שהכדאיות הכלכלית עדיין לא ברורה. צפו לעדכונים!

16 thoughts on “פיתוח מוצרים לחדרי בריחה: עסק משתלם?”

  1. הי עידו
    כיום שאני עושה את האלקטרוניקה לחדרי בריחה, ויש לי ים של ניסיון מבניית חדרים (תסתכל באתר שלי pro-hobby.com ) יש לי מה להגיד בעניין.
    הבעייה היא לא האביזרים, 95% הם גנרים, כלומר יש קוד יש קונטרולר ממסרים, קול, חיבורים, מה שתרצה, אךא ההתקנה הפיסית.
    הכנתי כבר סט אביזרים WIRELESS – יופי אבל מי יתקין?

    גרוע מכך 80% מחדרי הסודות לא מבינים מה זו תשתית , תפאורנים לא יודעים לשלב אביזרים או סנסורים בעצמם ואתה צריך להיות שם ולעשות את זה איתם.

    לגבי חלקים – אני אומר ללקוחות משהו פשוט. כל עוד לא הבאתם לי חלק שלכם אני משתמש בשלי לפי המחיר של 4PROJECT ומי שדחוף ואיין לי חלקים – אני מזמין משם או DHL.
    אומנם עצמאי אבל בשבילי זה תחביב שגורם לי הנאה גדולה, אני לא מתפרנס מזה, אני חושב שזה מעניין ומאתגר [כאן נמחקו מספר מילים – גם לטובתך יוני, זה לא המקום לדבר על תמחורים. -עידו].

    ולגבי מרקו, לו הייתי מתחבר לחוויה (בחיי שניסיתי ) הייתי בונה לבד לא חדר אחד אלא כמה. צריך לזכור שחדר סודות טוב עולה להקים 200000 שקל, והאלקטרוניקה היא חלק קטן מאוד. וצריך הרבה סבלנות …

  2. אני חושב שאם תכין מעגל (PCB) שכולל בקר חזק עם סביבת ארדואינו, ותכניס פנימה מעגלים פריפריים של מדידות מתח אנלוגי, I/O מבודדים עם MOSFETים מובנים לצרכים שונים, מיקום לממסרים, הזנה חיצונית וכן הכנה למודולים של SD, WIFI,BT – אתה תקבל מוצר שישרת אותך בהרבה פרויקטים, ויהיה שווה כסף גם למייקרים אחרים.
    הרבה אנשים היו שמחים להתעסק בתכנות, ולא להרכיב מחדש את כל הפריפריה.
    אתה יכול גם להדפיס כמות גדולה של PCB כאלה, ולהרכיב לפי הצורך את הרכיבים.

    בקיצור – כשזה יהיה מוכן, תשמור לי אחד.

    1. להיפך… כל ניסיון שראיתי עד היום לעשות דבר כזה הסתיים במפלצת מסורבלת ויקרה שלא באמת מתאימה לשום דבר (שלא לדבר על הזמן שייקח לי לתכנן ולבדוק את כל הסיפור).

      1. אולי כן ואולי לא. כשצריך ליצור ולנהל חדר שלם, מהרעיון והשיווק ועד לאישורים של מכבי האש והעירייה… לא תמיד יש לכל אחד זמן לעשות הכול לבד.

  3. אני לא יודע אם המוצר שאתה מתכנן פותר את זה, אבל חלק מהבעיה זה גם ליצור דרך קלה לתכנת את הבקר. אפילו אם מדובר בפונקציה פשוטה כמו "אם מקלידים את הקוד הסודי תזיז מנוע" צריך לבנות איזו סביבה שתאפשר לכל אדם ליצור תנאי כזה.
    תכלס אני חושב שסביבת פיתוח בסיגנון arduBlock + קיט בסיגנון הזה http://www.ebay.com/itm/Seeedstudio-Grove-Starter-kit-for-Arduino-Genuino-101-Maker-DIY-Open-Source-/302033059161?hash=item465292bd59:g:va0AAOSwqfNXpAz9 יכול לסדר הרבה ממה שאתה מדבר עליו.
    חלק מהמחסום של בעלי החדרים הוא מחסום חוסר ידיעה. א הם היו יודעים כמה זה קל הם היו עושים את זה בעצמם (:

    1. את התכנות אני דווקא נוטה להשאיר אצלי. קוד צריך להיות טוב, אמין וניתן לתחזוקה ולהתאמה קלות. זה לא משהו שהיזם הטיפוסי רוצה או אמור להתעסק בו.

      הרעיון שלי מתמקד באלמנט הבקרה הלוגית. במקום שלכל חידה יהיה בפנים איזשהו מקרה פרטי (ויקר) של לוחות ארדואינו מפוקפקים, סבך של חוטים עם הלחמות עקומות וקוד מאולתר, יישב שם המוצר שלי. כמו מין אולר שוויצרי לבקרה 🙂

      1. אז לא בדיוק הבנתי מה היתרון הגדול שבדבר. פשוט יש שם צביר מאוד גדול של חיישנים, ואתה שולח ללקוח קוד שפועל ישר, בלי שצריך לשנות בחומרה שום דבר?
        אני לא מבין במה זה שונה מהקיט שהבאתי קודם, או ממוצרים יותר ידידותיים כמו makeBlock או littlebits. בכולם את יכול להדריך אדם חסר ידע במחשבים להרכיב את החומרה שהוא רוצה בכמה דקות, ואת הקוד ממילא אתה זה ששולח לו.

  4. אם תבנה קיט, אתה בסכנה גבוהה להעתקה, מה גם שאם אתה מפתח מוצר, יש לך אפשרות לדבר עם יצרנים סיניים כך שהמוצר יגיע מולחם ומורכב (כמובן בתוספת עלות) אבל קטנה משמעותית מעלות הזמן שלך.

    1. את המוצר הזה אפשר יהיה להעתיק גם בלי קיט… כמו כל מוצר אחר פחות או יותר. דווקא כאן השוק המוגבל משחק לטובתי, אני חושב, כי הרווחים הצפויים לא מספיק אטרקטיביים לחקיינים. על היצרנים הסיניים שמעתי מספיק כדי לדעת להיזהר – אם אלך על הצעה זולה, זה בדיוק מה שאקבל… ושוב, בקנה מידה של עשרות או מאות סביר להניח שהעלות מסביב לייצור במפעל לא תשתלם לי בשורה התחתונה.

    1. תודה, לא ראיתי את הכתבה הזו.
      ברור לי שחדרי הבריחה הם עניין של אופנה, ושאם אחכה יותר מדי אז לא יהיה לי שוק (או שהם ייעלמו, או שהם יעלו דרגה ויעבדו רק עם חברות מסודרות של פתרונות כוללים לנישה הזו). בימים אלה נראה שהמוצר שלי דווקא ייתן ליזמים ערך מוסף בכך שהמערכות שלהם יהיו מוכנות מהר יותר, וזה חשוב בשוק תחרותי וכשמשלמים ארנונה גבוהה על כל יום…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *