מגמת המזעור בטכנולוגיה, שנמשכת כבר שנים רבות, והמגמה החדשה יחסית של חיבור כל הדברים לרשת (IoT), מצמצמות עוד ועוד את יכולת וחופש הפעולה שלנו ביחס לטכנולוגיה הביתית. האקינג של חומרה יומיומית ברמת החובבים וה"עשה-זאת-בעצמך" עתיד להיעלם כמעט לגמרי מהעולם.

העיסוק בפענוח ושחזור אותות משלט רחוק של מזגן גרם לי לשים לב לתחום המזגנים בכלל, והבחנתי פתאום (באיחור אופנתי, אולי) שחברות המיזוג מציעות כעת דגמים שמתחברים לרשת ונשלטים על ידי אפליקציות בסלולרי. בעבר, מייקרים מתחילים ופחות-מתחילים רבים השקיעו זמן בנושא השלטים שמשדרים באינפרה-אדום כי הם רצו, למשל, להפעיל את המזגן בבית כבר כשהם יוצאים מהעבודה. עם המערכות החדשות, המשימה הזו מתבצעת בקלילות – לא צריך ללמוד או להמציא שום דבר.

יותר מזה, לא רק שלא צריך לעשות האקינג לשלט, עכשיו גם אי אפשר לעשות את זה. אין בכלל שלט פיזי, רק אפליקציה. כמה חובבים מסוגלים לנתח את התעבורה ב-WiFi הביתי ברמה שתאפשר להבין ולחקות את הפקודות למזגן? ואם התעבורה הזו במקרה לא מוגנת ומוצפנת במערכות הנוכחיות, גם זה יגיע תוך דור או שניים. כמו הסלולרי עצמו, המזגן יינעל בפנינו לנצח: או שהוא יעבוד כמו שהוא או שבכלל לא – בכל מקרה אין לנו מה לחפש בפנים.

והמזגן הוא, כמובן, רק מקרה אחד מני רבים. כבר עכשיו אני מתקשה למצוא דוגמאות למוצרים ביתיים מודרניים שקל לעשות להם האקינג. טכנולוגיות ה"בית החכם" הולך ומתפרסות על כל התחומים, מתאורה דרך מערכות שמע ואזעקה ועד למחסום של המכוניות בחוץ. האלמנטים מדברים אלה עם אלה בפרוטוקולים מורכבים, דרך רכיבים רגישים וזעירים כל כך שאפילו במעבדה יתקשו להחליף אותם. כולם מדווחים זה לזה ול"ענן", והם ישימו לב ויתנגדו אם נתעסק עם אחד מהם.

אני לא מתייחס כאן לשאלה המשפטית והפילוסופית של בעלות על מוצר והזכות לשנות ולתקן אותו, כמו בסיפור עם הטרקטורים של ג'ון דיר, וגם לא לשאלה של טובת הצרכן והתועלת שבמוצר עצמו ובפיצ'רים שלו. בפוסט זה אני מדבר רק על האפשרות הפרקטית של האקינג חומרה במובן הבסיסי ביותר – שינוי או תפעול של המוצר באופן שחורג מכוונת היצרן. בזמן שהרשויות, החברות המסחריות וארגונים חשאיים למיניהם מקבלים עוד ועוד מידע על המכשירים שלנו ועל השימוש שאנחנו עושים בהם – ויחד איתו, גם אפשרות עקרונית לעשות מניפולציות על המכשירים שלנו מרחוק – האופציות האלה הולכות ומתרחקות מאיתנו המשתמשים. אנחנו אולי הדור האחרון שיכול, עם מלחם, כמה רכיבים בדולר וקצת תעוזה, לקחת את המוצרים שבבית ולהוסיף להם משהו משלנו.

האם זה רע? קודם כל, זו לא התפתחות חדשה לגמרי. ההתקדמות הטכנולוגית כבר שללה מאיתנו אינספור אפשרויות האקינג בכל תחומי החיים. שנית, היא מנעה או לפחות הקשתה על אנשים חסרי ידע או אחריות לעשות "האקינג" מסכן חיים (מי זוכר את הסיפורים על אלה שהחליפו את הנתיך בארון החשמל בנייר כסף?) כך שיש למצב הזה גם יתרונות.

אני גם לא טוען שלא יהיו יותר מהנדסים רק בגלל שלא נוכל לחקות קוד של שלט של מזגן. יש מספיק ערוצים לקידום ההבנה והעניין הטכנולוגיים, שלא מחייבים הסרה של מדבקת האחריות ממוצרים. סתם לדוגמה, יש את לגו Mindstorms, או משהו קטן שאולי שמעתם עליו בשם "ארדואינו". זה פשוט סוף של תקופה מסוימת, של ארגז כלים ופרקטיקות שיהפכו בקרוב לנוסטלגיה. אז נצלו את המכשירים שלכם כל עוד הם טיפשים מספיק, כדי שיהיה לכם מה לספר לנכדים…