בעבר ציינתי, ודי בלהט, שהקצאה דינמית בארדואינו ובמיקרו-בקרים בכלל היא רעיון רע מאד. זה עדיין נכון, וכהמלצה זה מספיק בהחלט מבחינה מעשית. למרות זאת, יש כאן שאלה מסקרנת: איך בעצם מתבצעות פעולות ההקצאה והשחרור של הזיכרון בארדואינו, כשאין שם שום מערכת הפעלה שיודעת לטפל בדברים כאלה? מי בדיוק עוקב אחרי כמות הזיכרון שנותרה, מקצה או לוקח בחזרה חלקים ממנה לפי בקשה ויודע אילו אזורים תפוסים ואילו עדיין פנויים?
