לאחרונה נזכרתי במקרה בחיישן המכשולים האינפרה-אדום E18-D80NK (מהסוג ששימש אותי לבניית הרובו-טמבל לפני כמעט בדיוק שלוש שנים), והחלטתי לפצח אותו כדי לבדוק אם הוא באמת עובד כמו שאני חושב שהוא עובד. בפנים חיכתה לי חידה לא צפויה…
פתגם ידוע אומר שאין דבר קבוע יותר מהזמני, וגם כשאנחנו כותבים קוד זמני יש לו נטיה מרגיזה להגיע עד הקוד הסופי ולחולל שם צרות. הנה שיטה קטנה שהמצאתי כדי למזער נזקים מהסוג הזה.
כולם יודעים ש"מה שזול עולה ביוקר", ושהמחיר הנמוך של מוצרים אלמוניים מסין מתבטא באיכות הירודה שלהם. אבל איך מתבטאת בפועל איכות ירודה? הנה שתי דוגמאות מהחיים.
כשהפעמון האלחוטי הסיני לא עומד בציפיות, זה הזמן לפרק אותו, להוסיף אלקטרוניקה משלי ולהפוך אותו למערכת ראויה לשמה.
אם דייב ג'ונס ואליסיה ווייט יכולים, למה לא אני? "הבייט הלבן" שמח להכריז על פודקסט (Podcast) חדש! [הבהרה: כפי שכמה מכם חשדו, אכן מדובר במתיחה של האחד באפריל בלבד – לא צפוי כאן שום פודקסט, ובוודאי שלא על הלחמות 🙂 ]
לעתים נדירות אפשר, ואפילו צריך, לשבור גם את הכללים המקודשים ביותר בכתיבת קוד – כמו למשל הכללים לבניה נכונה של פונקציות פסיקה. הנה דוגמה מהחיים.
לפני חודש וקצת התלהבתי מה-ATmega328PB, עד כדי כך שבחרתי בו כבסיס לפרויקט של לקוח. מסתבר שהשמחה היתה מוקדמת מדי: נראה שלג'וק הזה יש חיסרון אחד משמעותי ש"שכחו" לציין במסמכים הרשמיים, ושאלמלא הייתי זהיר במיוחד, היה מחריב לי את כל הפרויקט. וזו רק ההתחלה!
סיפור קצר ומקומם על סימון של רכיבים, ועל למה חייבים לקרוא תמיד את ה-datasheet של כל רכיב ורכיב…
כפי שסיפרתי בפוסט על ה-PCB הראשון שלי, עוד לפני שהגיע כבר התחלתי לתכנן מעגלים נוספים. שלושה מהם נשלחו לייצור כמעט באותו זמן (בגלל החופשה של ראש השנה הסיני) וכעת הגיעו ביחד. הנה לפניכם התוצאות:
על ייעול משמעותי של חומרת ה-MagSpoof (פרויקט של ההאקר המפורסם סמי קמקר) בעקבות אי-הבנה של שיטת קידוד הביטים בכרטיסי אשראי.
