בתום מסע מפרך של חודש וחצי מסין הרחוקה, המעגלים המודפסים הראשונים שתכננתי אי פעם הגיעו! בפוסט זה אתאר קצת את התהליך, אסקור את המעגלים – ואעמיד אותם במבחן התוצאה.

חברת Microchip מתכננת (שוב) לקנות את Atmel, אחרי שהדיל המתוקשר עם Dialog נכשל (כנראה), ושוב הפורומים רוחשים משמועות וספקולציות. האם הרכישה תצא הפעם לפועל? האם הבעלים החדשים ישמרו ויפתחו את ארכיטקטורת AVR של Atmel, או יסלקו אותה מהשוק? ואולי כל זה אינו אלא פרפורי הגסיסה של עולם ה-8-ביט? ובהקשר זה, מה צופן העתיד ל-PIC32? שאלות אלה מדגישות התלבטות נפוצה: איזו ארכיטקטורה כדאי למתחילים ללמוד לעומק?
נניח שאומרים לכם לפתח מערכת מבוססת ארדואינו, עם האילוץ הבא: בכל שעה של פעילות המערכת, יש סיכוי של אחד למאה שבייט מסוים איפשהו במיקרו-בקר ישתנה פתאום לערך אקראי, או שהלחמה כלשהי תתנתק למשך מספר שניות. האם תסכימו לקבל עבודה כזו? ומה תעשו כדי למנוע, או לפחות למזער, את הנזקים הפוטנציאליים?
ללוחות ארדואינו הנפוצים יש קילובייט אחד של זיכרון EEPROM, ששומר על תוכנו גם כשהלוח אינו מחובר לחשמל. אם הפרויקט שלכם מחייב יותר מקילובייט, או כולל מיקרו-בקר ללא EEPROM, אפשר להשלים את החסר בעזרת שבבי EEPROM ייעודיים. מבין אלה, משפחת השבבים AT24Cxx היא אופציה זמינה, זולה מאד וקלה לשימוש. בואו ונראה איך משלבים אותה בפרויקט.
כפי שהבטחתי, בפוסט זה אראה איך לממש Blink על מיקרו-בקר ממשפחת PSoC 4, באמצעות סביבת הפיתוח הויזואלית PSoC Creator 3.3. לפני שנתחיל בפרויקט עצמו, אספר קצת על החומרה איתה אני עובד כרגע.
אחת הבשורות המעניינות בגרסה 1.6.6 של סביבת הפיתוח של ארדואינו היא Serial Plotter – כלי להצגה גרפית בסיסית של מידע. בפוסט זה אתאר בקצרה מה ה-Serial Plotter עושה ואיך משתמשים בו.