שורה של מחדלים הובילה לכך שסוללת הליתיום-יון של הלפטופ של הילדים התרוקנה ל-0%, והמחשב סירב לטעון אותה. מבצע החייאה נואש הציל אותה מטיול חד-סטרי לפח המחזור, ואותי מלבזבז עוד כמה דולרים בסין.

התקלה

הלפטופ שמשמש את הילדים שלי כיום הוא למעשה מבוגר יותר מהילדים עצמם, והסוללה המקורית שלו שבקה חיים מזמן. במשך תקופה ארוכה המחשב פעל ללא סוללה כלל, עד שגיליתי סוללה חלופית זולה יחסית באחד האתרים הסיניים. לא ציפיתי ממנה להרבה, רק שתאפשר לכבות את המחשב בצורה מסודרת במקרה של הפסקת חשמל, ועד אתמול היא עמדה בכבוד במשימה.

אלא שאתמול החלטתי, כפי שאני עושה מדי כמה חודשים, לעשות קצת התעמלות לסוללה. ניתקתי את החיבור לספק הכוח, הפעלתי תוכנה זוללת-משאבים כלשהי ונתתי למחשב לרוץ. מדי פעם ניגשתי לבדוק את מצב הסוללה, אבל בשלב מסוים כנראה השתהיתי יותר מדי, או שהסוללה עצמה חשפה את אופייה הסיני הזול, וגיליתי שהמחשב כבוי. בהתחלה חשבתי שמערכת ההפעלה כיבתה את עצמה כשהבחינה ברמת סוללה נמוכה, אבל הסתבר שלא – הסוללה התרוקנה לחלוטין. בחיבור לספק הכוח המחשב עלה מחדש, הראה שהסוללה עומדת על 0%, ופשוט לא הסכים לטעון אותה.

ניסיתי ניתוק וחיבור מחדש, ניסיתי כל מיני פתרונות לא-פולשניים שמצאתי ברשת – שום דבר לא עזר. המחשב החליט שהסוללה מתה וסירב לדבר איתה. האם הגיע הזמן להשליך גם את הסוללה הזו ולהזמין אחרת? אבל אז נזכרתי בסרטון של דייב ג'ונס על טעינת סוללות ליתיום-יון בעזרת ספק כוח מעבדתי, וחשבתי – מה כבר יש לי להפסיד?

אגב, אחד המקורות שקראתי טען שאם מנסים לטעון מחדש סוללת ליתיום-יון מרוקנת, חייבים לעשות את זה מהר כי תוך כמה ימים משהו בכימיה הפנימית משתנה והסוללה מתפגרת סופית.

התיקון

המארז של הסוללה לא מיועד לפתיחה ולסגירה מחדש, והפיצוח שלו היה תהליך קשה ואלים שהשאיר, איך נאמר, פגמים אסתטיים מסוימים בפלסטיק. צריך גם להיזהר במיוחד לא לתקוע מברג או סכין עמוק מדי, אחרת עלולים להיווצר קצרים חשמליים ובעיות קטלניות אחרות לתאי הסוללה, למעגל האלקטרוני או לי. אף על פי כן הצלחתי לחשוף בסופו של דבר את מעגל הטעינה הפנימי, ומה שהכי חשוב – את החוט השחור והחוט האדום שמגיעים אליו מהסוללות עצמן. בעזרת ה"תנינים" של ספק הכוח המעבדתי שלי הצלחתי ליצור מגע עם החוטם בנקודות ההלחמה שלהם למעגל הטעינה.

הסוללה היא בת 6 תאים, והמתח הנקוב שלה הוא 11.1V, כלומר שלושה זוגות של סוללות 3.7V (כל זוג סוללות מחובר במקביל בשביל הזרם, ושלושת הזוגות מחוברים בטור בשביל המתח). כיוונתי את הספק למתח מרבי של 12.3V (שלוש פעמים 4.1V – טיפה יותר נמוך מהמומלץ לטעינה מלאה), ולזרם מרבי של 1A – גם כן נמוך מדי לטעינה רגילה, אבל לא רציתי שמשהו יתפוצץ חזק מדי אם זה לא יעבוד כמו שאני חושב…שוב, כדי להבין את כל זה לעומק רצוי מאוד לראות את הסרטון בקישור למעלה.

לשמחתי ולהקלתי, שום דבר לא התפוצץ ואפילו לא התחמם. אחרי כרבע שעה ניתקתי את הסוללה מספק הכוח ובדקתי את המתח על החוט האדום והשחור בעזרת מולטימטר: הוא עלה מ-0.01V אחרי התקלה ל-11.1V.

הכנסתי את הסוללה בזהירות למחשב, עדיין עם כל הקישקע בחוץ: מערכת ההפעלה דיווחה על 68%, ותוך זמן קצר טענה אותה ל-70%. זה עובד! ניתקתי שוב את הסוללה ובעזרת מלחציים והרבה סופר-גלו החזרתי את המארז למצב טיפה יותר ייצוגי.

לקחים ומסקנות

למה המחשב לא כיבה את עצמו בצורה מסודרת? ייתכן, כאמור, שהסוללה התרוקנה מהר מדי, וייתכן שמשהו בתוכנה שרצה באותו זמן מנע את הכיבוי המסודר (בכל זאת, Windows Vista). נכנסתי להגדרות המתקדמות של הסוללה והסתבר שלפיהן, המחשב אמור היה להיכנס למצב Hibernate רק כשהסוללה ב-5%. סינית או לא סינית, זה עדיין נראה לי קיצוני מדי, אז העליתי את הערך ל-20% בשאיפה שזה יספיק, ושהסוללה לא ספגה יותר מדי נזקים לטווח ארוך מכל הסיפור הזה.

ההחייאה שביצעתי היא בהחלט לא צעד מומלץ כל עוד יש אופציה אחרת, קלושה ככל שתהיה. זה דבר שאפשר לנסות – בלי שום הבטחה להצלחה – אך ורק כשאין שום ברירה ופח המחזור הוא התחנה הבאה. אבל עובדה שזה עבד, וכך חסכתי כמאה שקלים + חודש המתנה… לפחות עד להפסקת החשמל הבאה.