כמו תחביבים רבים אחרים, גם התעסקות באלקטרוניקה (כתחביב בלבד) כרוכה לרוב בהוצאות כספיות יותר מאשר בהכנסות. עם זאת, מכיוון שהסביבה שלנו רוויה בטכנולוגיה ואלקטרוניקה, יש לתחביב המייקינג פה ושם גם בונוסים כלכליים עקיפים. הנה מקרה קטן לדוגמה.

השלט של מערכת הסטריאו הפסיק לעבוד. התגובה האינסטינקטיבית (אחרי כמה מכות קלות, כמובן) היא להחליף את הסוללות. אבל יש לי מולטימטר, אז למה לא לבדוק אותן? ואכן, הסתבר שהן בסדר גמור. כבר נחסכו כמה שקלים על סוללות חדשות.

אבל אם זה לא הסוללות, אז מה כן? אילו לא היתה לי שום היכרות עם התחום, ייתכן שהייתי מחפש בשלב זה שלט חלופי, או לוקח את המערכת למעבדה, או קונה מערכת חדשה שלמה – הוצאות ניכרות של זמן וכסף.

בזכות המייקינג אני יודע שאפשר לראות את האור האינפרה-אדום שיוצא מהשלט אם מסתכלים ישירות על ה-LED שבחזית שלו דרך מצלמה דיגיטלית. חשבתי שאולי משהו התנתק בפנים, ואם זה המצב אני לא אראה שום שידור – אך בפועל, מה שראיתי הוא שידור רצוף, הבהובים מהירים שהתרחשו בלי קשר ללחיצה על הלחצנים.

אם נתק גורם למניעת השידור, מה יכול לגרום לשידור רצוף? ההיפך מנתק: קצר. החשוד המיידי במקרים כאלה הוא לחצן ש"נתקע" ולוחץ מכנית בלי הפסקה על המעגל. לא זיהיתי לחצן תקוע בעין או במישוש, ולכן פתחתי את השלט והפרדתי בין שכבת הגומי של הלחצנים לבין המעגל האלקטרוני. ללא הועיל: השידור נמשך.

הגיע הזמן לחפש מקור פוטנציאלי אחר לקצר: איזו פיסת מתכת קטנה שנתקעה במקום בעייתי, או חלודה שהתפשטה – כל דבר מתכתי חריג שיכול ליצור מגע בין שתי נקודות שאמורות להיות מבוּדדות חשמלית זו מזו. בסקירה ראשונית לא הצלחתי לאתר דבר כזה, אז פשוט שפשפתי את כל המעגל עם האצבע. בהחלט היו שם כמה גושים זעירים שהתנתקו בתהליך. מה הם היו, אין לי מושג – אבל זה עבד. הדבר שגרם לקצר השתחרר, והשלט חזר לפעול כשורה.

בקיצור, חמש דקות עבודה עם הידע והניסיון שצברתי במייקינג חסכו לי עד מאות שקלים + נסיעות. מה עושים עם הכסף שנחסך? קונים עוד רכיבים כמובן 🙂