מערכת Datalogger היא אחד היישומים המוכרים, ולכאורה גם הפשוטים, למיקרו-בקרים: רק לקרוא מידע גולמי מחיישן או חיישנים כל פרק זמן מסוים, לצבור את המידע הזה איפשהו, ומדי פעם להעביר אותו הלאה למערכת אחרת (אלקטרונית או אנושית…) שתבצע את עיבוד הנתונים ה"כבד". אבל גם כשהדרישות נראות מינימליות, יש הרבה פרמטרים שצריך לקחת בחשבון. הנה כמה מהם.
ניסיון לתפעול ישיר של טיימר ב-ATmega328P דרך סביבת הפיתוח של ארדואינו חשף סיבוך נסתר, שגרם להתנהגות מוזרה מאוד של המיקרו-בקר.
כשעקרונות ההנדסה הסינית ("יהיה בסדר") כבר לא מספקים את הסחורה, זה הזמן להוסיף למוצר אלמנט של בקרה שיווסת את צריכת האנרגיה.
קטעים נבחרים מתוך המאבק העיקש שלי נגד חומרה חלשה ונגד קומפיילר עצלן, במטרה לקצר את זמן התגובה של המערכת שבניתי בפוסט הקודם.
כשצריך להשיג מעכשיו-לעכשיו ג'וק לוגי מסוים, לפעמים הפתרון הקל ביותר הוא לתכנת אותו על גבי מיקרו-בקר שנמצא בהישג יד.
לפני שלוש שנים כתבתי פוסט אופטימי על לוחות הפיתוח הסיניים הזולים למיקרו-בקרי STM8, וכתבתי שעבור מי שרוצה להיכנס לתחום המיקרו-בקרים ברצינות, זו אחת האופציות הטובות – וגם הזולה ביותר. האם זה עדיין נכון… והאם בעצם זה היה נכון מלכתחילה?
במסגרת הלמידה של המיקרו-בקר החדש והמדובר של Microchip, נתעכב הפעם על מודול ה-ADC, שמתרגם מתחים חשמליים למספרים שהתוכנה יכולה לעבד, ויודע לבצע עוד כמה דברים קצת יותר חכמים.
איך משדרים ביטים בעלי אורך זהה לחלוטין בלי לסמוך על החומרה? תרגיל תכנות קטן במסגרת ניסיון לפתח ערוץ דיבוג מינימליסטי, חסכוני ואוניברסלי.
מערכות שצריכות לעבוד על סוללה למשך זמן ארוך מאוד חייבות להיות חסכוניות במידה קיצונית, ויצירה של מערכות כאלה דורשת חשיבה מכוּונת-חיסכון לאורך כל שלבי הפיתוח. הנה מספר שיטות, כללי אצבע וכלי עבודה שיוכלו לעזור לכם במשימה.
להמשיך לקרוא כל מיקרו-אמפר קובע: איך לגשת לתכנון מערכות חסכוניות בחשמל
לוח פיתוח ייעודי כבר יש. איך כותבים קוד שרץ על ה-ATmega4809 החדש (מבלי לחכות לתמיכה של ארדואינו)?
