מסמך אסטרטגיה שפורסם בפברואר השנה על ידי הבית הלבן (הבית, המקורי, לא הבייט!), היכה גלים בקהילות התוכנה וה-firmware בגלל המלצה מהפכנית. בואו נראה במה מדובר.
להמשיך לקרוא נכון שאמרתי לכם להשתמש בפסקל?ארכיון הקטגוריה: תוכנה
איך עשו את זה: סנייק ב-60 בייטים
לפני כמה ימים קיבלתי מייל עם קישור לפנינה קטנה, תרתי משמע: משחק "סנייק" שנכתב באסמבלי (x86), ושגודלו – בינארי, לא כטקסט קריא – שישים בייטים בלבד. בואו ננסה להבין איך זה יכול להיות.
ייבוא דינמי של מודולים בפייתון
לאחרונה התחלתי לעבוד על תכנון גרסה חדשה ל-SMD, תוכנת הטרמינל שלי שחגגה לא מזמן תשע(!) שנים. הפיצ'ר החדש החשוב ביותר בגרסה העתידית, שתיכתב בשפת Python, יהיה תוספים "תוצרת בית" לניתוח תקשורת, שהמשתמש יוכל ליצור ולערוך כרצונו. איך גורמים לקוד הראשי לזהות תוספים חיצוניים ולהשתמש בהם?
RISC-V איז אלייב (בלינק עם CH32V003)
בואו להכיר את המיקרו-בקר הסיני החדש, את כלי העבודה ואת הקוד הבסיסי שיאפשרו לנו לנצל את העוצמה של 32-ביט כדי להבהב בלד או שניים!
האקינג למאווררי RGB של Corsair
מודינג של מחשבים הוא תחום שמעולם לא משך אותי, אבל איזה מייקר יכול לעמוד בפיתוי ולא לנסות להתממשק עם מאווררים שכוללים לדים Addressable? הנה מיפוי הפינים והדברים האחרים שצריך לדעת כדי לעשות זאת, כולל בונוס – איך יוצרים ספקטרום "טבעי" בעזרת RGB.
דטה-לוגר מינימליסטי עם CircuitPython
אי-שם בשטח, רחוק מכל מחשב, יושב התקן אלקטרוני ומוציא פלט דרך UART לדיבוג. אנחנו רוצים לשמור את הפלט הזה, ולהעביר אותו בהמשך במרוכז לניתוח במחשב. הנה דרך נוחה לעשות זאת – אם שמים לב לפרטים הקטנים.
קשה באימונים: חידת תכנות מתסכלת
לפעמים, מה שהופך חידה לקשה במידה בלתי צפויה זה רק הציפיות השגויות שלנו בנוגע לפתרון. הנה דוגמה מהחיים.
טיימרים ב-MicroPython: פרויקט קודן עם Xiao RP2040
כדי לחקור ולהדגים את הנושא החשוב של טיימרים במיקרו-פייתון, יצרתי מערכת קודן עם פונקציונליות כמעט מלאה – סריקה של לוח מקשים פשוט וזול (ממברנה), פידבק קולי ללחיצה, מגבלות זמן ועוד. הנה ההסברים והקוד.
חידות תכנות 3: נתיב במשולש מספרים
שאלה עם פתרון רקורסיבי טריוויאלי, לכאורה, הופכת לפחות-טריוויאלית כשכופים על הפתרון גם מגבלת זמן, ומהווה דוגמה מצוינת לעיקרון של תכנות דינמי.
להמשיך לקרוא חידות תכנות 3: נתיב במשולש מספריםמחשבות על סטגנוגרפיה
ממש לאחרונה יצא לאור ספר ישראלי שמוקדש כולו לנושא הסטגנוגרפיה – הטמנה והחבאה של מסרים ונתונים בתוך תוכן גלוי, באמצעות שיטות פיזיות, דיגיטליות ואפילו פסיכולוגיות. הנה התרשמות קצרצרה שלי ממנו, וכן כמה הבחנות ורעיונות לא רשמיים, משל עצמי, על הנושא.
