באורח לא צפוי (וחוקי לגמרי, לא לדאוג) הגיעה לרשותי כמות נאה של מעגלים מודפסים שנשרו במהלך הייצור. כתבתי בכוונה "נשרו" ולא "נפסלו", כי הרכיבים שכבר הולחמו אליהם הם בסדר גמור – העבודה עליהם לא הושלמה מסיבות אחרות. מדובר בתכנון פשוט יחסית, ובלב כל מעגל נמצא מיקרו-בקר קטן וחביב מדגם PIC16F616. בקיצור, מדובר באוצר של ממש לצורך למידה וניסויים שונים ומשונים. בואו נתחיל!
לאחרונה ביצעתי כמה שינויים בבלוג ובמה שמסביב לו. אולי שמתם לב אליהם ואולי לא, אבל למען הסדר הטוב אפרט אותם כאן בצורה מסודרת.
בפרק חג המולד האחרון של The Dinosaur Den, סדרת הסרטונים של פראן בלאנש וביל הרד, שמעתי בפעם הראשונה על Spin Welding. מסתבר שזוהי שיטה ותיקה למדי לריתוך של חלקי פלסטיק* בעזרת חיכוך סיבובי מהיר (נקרא גם Friction Welding), שגורם להתכה מקומית של הפלסטיק – וליצירה של חיבור מכאני חזק כאשר החומר המותך מתקרר שוב. הרעיון עצמו נשמע מגניב, אך האם הוא רלוונטי למייקר המזדמן?
בעיית XY (באנגלית "XY Problem") היא סוג של קצר בתקשורת – בין בני אדם, לא רכיבים – שגורם לבזבוז זמן משמעותי ולבלבול רב בפורומים טכניים למיניהם וגם במקומות אחרים. נתקלתי במושג לראשונה בפורום באנגלית, וחשבתי שמן הראוי שגם הקהל הישראלי יכיר אותו…
לאחרונה הגיעו אליי שני מודולים שהזמנתי בשלהי השנה שעברה. אלו הם חיקויים/זיופים זולים של ה-DigiSpark, שפרץ לעולם המייקינג בסערה דרך Kickstarter לפני יותר משנתיים, ונמכר גם כיום במסגרות אחרות. הנה ההתרשמות הראשונית שלי מהם…
בעבר ציינתי, ודי בלהט, שהקצאה דינמית בארדואינו ובמיקרו-בקרים בכלל היא רעיון רע מאד. זה עדיין נכון, וכהמלצה זה מספיק בהחלט מבחינה מעשית. למרות זאת, יש כאן שאלה מסקרנת: איך בעצם מתבצעות פעולות ההקצאה והשחרור של הזיכרון בארדואינו, כשאין שם שום מערכת הפעלה שיודעת לטפל בדברים כאלה? מי בדיוק עוקב אחרי כמות הזיכרון שנותרה, מקצה או לוקח בחזרה חלקים ממנה לפי בקשה ויודע אילו אזורים תפוסים ואילו עדיין פנויים?
עברנו דרך ארוכה בפוסט הקודם כדי ליצור גל ריבועי בתדר 38KHz על פין 5 של ה-ATtiny85. אם נחבר לפין הזה נורית IR LED, כל חיישן IR קרוב שמכוון לתדר המתאים יקלוט את הבהובי האור המהירים ויזהה אותם כסיגנל שידור. אלא שכדי שנוכל להעביר נתונים של ממש מצד לצד, אנחנו צריכים יותר מאשר זיהוי בלבד, וזה יהיה הנושא שלנו הפעם.
שילוב של ארדואינו עם מצלמה נשמע כמו בסיס מעולה למגוון עצום של פרויקטים, אך לרוע המזל, החומרה של הארדואינו ממש לא בנויה לנפחים ולקצבי המידע הדרושים להתעסקות משמעותית עם תמונות. לבעיה הזו קיימים מספר פתרונות חלקיים, כל אחד מהם עם יתרונות וחסרונות משלו. בפוסט זה אציג אחד מהפתרונות הללו – מצלמה בחיבור טורי עם שבב VC0706 וספריית קוד ייעודית של Adafruit.
במהלך השנים האחרונות, המחיר של לוחות תואמי-ארדואינו מסין צנח מאד, עד לרמה של משולש-פיצה-וטרופית, והכניסה לעולם הזה הפכה קלה מתמיד גם לבעלי תקציב מוגבל. הנה מדריך מעודכן למתחילים שמעוניינים לקנות לוח תואם ארדואינו זול. כדי לא להפוך את המדריך הזה לספר שלם, לא אגע כאן בשאלת הקיטים והרכיבים, ואתייחס ללוחות "נטו" מהדגמים הנפוצים בלבד. המידע בפוסט זה מעודכן לסוף 2014 – תחילת 2015.
מפתחים רבים מספור מנסים לרכוב על ההצלחה של ארדואינו עם לוחות דמויי-ארדואינו למיניהם, בעלי עיצובים שונים, רמה כזו או אחרת של תאימות לסביבת הפיתוח של ארדואינו, ועם רכיבים מובנים שונים ומשונים שאמורים לעשות את החיים של המשתמשים קלים יותר. הנה דוגמה (דווקא לא רעה) מהז'אנר – לוח פיתוח בשם SquareWear 2.1:
