לפני – ריבונו של עולם, שנה וחודש! – הבטחתי להסתכל לתוך זיכרון ה-Flash של מיקרו-בקר מצוי כדי למדוד את מידת האקראיות של קוד המכונה שנצרב עליו, ולבדוק אם אפשר להשתמש בו כמקור למספרים פסודו-אקראיים. הפוסט הזה לא יסגור את המעגל לגמרי, אבל כן ייתן לנו כמה כלים מעניינים…
השאלה הפשוטה-לכאורה הזו נשאלת כל כך הרבה פעמים בווריאציות שונות ומשונות, ומקבלת כל כך הרבה תשובות שגויות, שהגיע הזמן לסכם את המידע במקום אחד. קיראו בעצמכם עכשיו, וכשמישהו ישאל אתכם את השאלה הזו בעתיד, הפנו אותו לכאן!
כאשר מדבגים מערכת, קל מאד ליפול למלכודות של הנחות יסוד שגויות, שיבזבזו לנו המון זמן ויגרמו לתסכול רב. הנה דוגמה מהחיים האמתיים למצב שכזה.
לאחרונה נזכרתי במקרה בחיישן המכשולים האינפרה-אדום E18-D80NK (מהסוג ששימש אותי לבניית הרובו-טמבל לפני כמעט בדיוק שלוש שנים), והחלטתי לפצח אותו כדי לבדוק אם הוא באמת עובד כמו שאני חושב שהוא עובד. בפנים חיכתה לי חידה לא צפויה…
פתגם ידוע אומר שאין דבר קבוע יותר מהזמני, וגם כשאנחנו כותבים קוד זמני יש לו נטיה מרגיזה להגיע עד הקוד הסופי ולחולל שם צרות. הנה שיטה קטנה שהמצאתי כדי למזער נזקים מהסוג הזה.