אנחנו ההאקרים האחרונים

מגמת המזעור בטכנולוגיה, שנמשכת כבר שנים רבות, והמגמה החדשה יחסית של חיבור כל הדברים לרשת (IoT), מצמצמות עוד ועוד את יכולת וחופש הפעולה שלנו ביחס לטכנולוגיה הביתית. האקינג של חומרה יומיומית ברמת החובבים וה"עשה-זאת-בעצמך" עתיד להיעלם כמעט לגמרי מהעולם.

העיסוק בפענוח ושחזור אותות משלט רחוק של מזגן גרם לי לשים לב לתחום המזגנים בכלל, והבחנתי פתאום (באיחור אופנתי, אולי) שחברות המיזוג מציעות כעת דגמים שמתחברים לרשת ונשלטים על ידי אפליקציות בסלולרי. בעבר, מייקרים מתחילים ופחות-מתחילים רבים השקיעו זמן בנושא השלטים שמשדרים באינפרה-אדום כי הם רצו, למשל, להפעיל את המזגן בבית כבר כשהם יוצאים מהעבודה. עם המערכות החדשות, המשימה הזו מתבצעת בקלילות – לא צריך ללמוד או להמציא שום דבר.

יותר מזה, לא רק שלא צריך לעשות האקינג לשלט, עכשיו גם אי אפשר לעשות את זה. אין בכלל שלט פיזי, רק אפליקציה. כמה חובבים מסוגלים לנתח את התעבורה ב-WiFi הביתי ברמה שתאפשר להבין ולחקות את הפקודות למזגן? ואם התעבורה הזו במקרה לא מוגנת ומוצפנת במערכות הנוכחיות, גם זה יגיע תוך דור או שניים. כמו הסלולרי עצמו, המזגן יינעל בפנינו לנצח: או שהוא יעבוד כמו שהוא או שבכלל לא – בכל מקרה אין לנו מה לחפש בפנים.

והמזגן הוא, כמובן, רק מקרה אחד מני רבים. כבר עכשיו אני מתקשה למצוא דוגמאות למוצרים ביתיים מודרניים שקל לעשות להם האקינג. טכנולוגיות ה"בית החכם" הולך ומתפרסות על כל התחומים, מתאורה דרך מערכות שמע ואזעקה ועד למחסום של המכוניות בחוץ. האלמנטים מדברים אלה עם אלה בפרוטוקולים מורכבים, דרך רכיבים רגישים וזעירים כל כך שאפילו במעבדה יתקשו להחליף אותם. כולם מדווחים זה לזה ול"ענן", והם ישימו לב ויתנגדו אם נתעסק עם אחד מהם.

אני לא מתייחס כאן לשאלה המשפטית והפילוסופית של בעלות על מוצר והזכות לשנות ולתקן אותו, כמו בסיפור עם הטרקטורים של ג'ון דיר, וגם לא לשאלה של טובת הצרכן והתועלת שבמוצר עצמו ובפיצ'רים שלו. בפוסט זה אני מדבר רק על האפשרות הפרקטית של האקינג חומרה במובן הבסיסי ביותר – שינוי או תפעול של המוצר באופן שחורג מכוונת היצרן. בזמן שהרשויות, החברות המסחריות וארגונים חשאיים למיניהם מקבלים עוד ועוד מידע על המכשירים שלנו ועל השימוש שאנחנו עושים בהם – ויחד איתו, גם אפשרות עקרונית לעשות מניפולציות על המכשירים שלנו מרחוק – האופציות האלה הולכות ומתרחקות מאיתנו המשתמשים. אנחנו אולי הדור האחרון שיכול, עם מלחם, כמה רכיבים בדולר וקצת תעוזה, לקחת את המוצרים שבבית ולהוסיף להם משהו משלנו.

האם זה רע? קודם כל, זו לא התפתחות חדשה לגמרי. ההתקדמות הטכנולוגית כבר שללה מאיתנו אינספור אפשרויות האקינג בכל תחומי החיים. שנית, היא מנעה או לפחות הקשתה על אנשים חסרי ידע או אחריות לעשות "האקינג" מסכן חיים (מי זוכר את הסיפורים על אלה שהחליפו את הנתיך בארון החשמל בנייר כסף?) כך שיש למצב הזה גם יתרונות.

אני גם לא טוען שלא יהיו יותר מהנדסים רק בגלל שלא נוכל לחקות קוד של שלט של מזגן. יש מספיק ערוצים לקידום ההבנה והעניין הטכנולוגיים, שלא מחייבים הסרה של מדבקת האחריות ממוצרים. סתם לדוגמה, יש את לגו Mindstorms, או משהו קטן שאולי שמעתם עליו בשם "ארדואינו". זה פשוט סוף של תקופה מסוימת, של ארגז כלים ופרקטיקות שיהפכו בקרוב לנוסטלגיה. אז נצלו את המכשירים שלכם כל עוד הם טיפשים מספיק, כדי שיהיה לכם מה לספר לנכדים…

להרשמה
הודע לי על
18 תגובות
מהכי חדשה
מהכי ישנה לפי הצבעות
Inline Feedbacks
הראה את כל התגובות

כל העולם עובר מחומרה לתוכנה כמו שנאמר תוכנה אוכלת את העולם, אז גם ההאקינג עובר לתוכנה. המושג עצמו "האקר" הומצא בעיקר בהקשר של מחשבים באופן כללי ורשתות (בין היתר BT WIFI) באופן ספציפי.
לדעתי ההאקינג רק הולך להתגבר בשנים הבאות ויציב הרבה אתגרים ובעיות.

האקר אמיתי אמור להיות אגנוסטי לגבי סוג הטכולוגיה, חומרה או תוכנה, זה לא אמור לעניין אותו כל עוד הוא יכול לשחק ולשנות פונקציות במוצר אז הכל טוב.

הגיע הזמן להתקדם הלאה ולא להישאר בעבר.
טכנולוגיות מטבען להתפתח והחוכמה היא להתפתח איתן.

אני חושב שההאקינג לא יעלם, הוא פשוט ישתנה. נתת כדוגמה בית חכם, אז אמשיך איתה. יש קבוצה בשם "בית חכם DIY" או משהו כזה, שבה אנשים (רגילים לגמרי!!) קונים רכיבי חומרה לבית חכם, צורבים עליהם גרסאות קושחה אחרות ממה שהתכוון היצרן, כותבים קוד ומעלים לאתרים שמשמשים עבורם פלטפורמה לשרתים אליהם ניגשת האפליקציה לשליטה.
יש את הדברים האלה ברמות תחכום שונות, וכל אחד שם מבצע דברים לא רעים בכלל יחסית לאנשים שזה רק תחביב אצלם.

תצטרף, זה חינם 🙂

הרוב עם סונאוף, אבל יש שם האקים לא רעים גם למזגנים ושאר מוצרי מדף.

בשנים האחרונות אכן יש תחושה של "קידמה- לשם קידמה", בייחוד בתחום הIoT. אני אישית, חרף אהבתי לטכנולוגיה, לא רואה טעם או עניין בכך שכל המכשירים הביתיים שלנו יהיו מחוברים לאינטרנט או אחד לשני ויאספו מידע כמו כמה ביצים יש לי במקרר או כמה גרביים כיבסתי בחודש האחרון (בהקצנה כמובן, אבל הטיעון ברור). הבעיה מחריפה כאשר מעבר לשימוש במונחים ומילות באזז ריקות מתוכן (כמו IoT), בשיווק מוצרים (שזה לגיטימי מנקודת מבט מסחרית- שיווקית), השימוש במונחים אלה גולש לשיווק של "השכלה" ומסלולי לימוד וקורסים למינהם. יש תחושה שמתעלמים מהעיקר ומתרכזים בטפל. ימים יגידו לאן אנו הולכים. אולי זה יהיה טרנד חולף, או… לקרוא עוד »

דווקא בנוגע לבית חכם מי שרוצה לבנות מערכת בעצמו עם zwave וחלבר לקונטרולרים כמו ורה יכול, אבל לא חושב שאפשר להתעסק עם האלקטרוניקה עצמה. עדיין אפשרי לקנות ולכתוב ציוד תומך פרוטוקולים של בקרה ולהשתמש ב Node RED או BASpi.

זה אכן בא עם ההתקדמות הטכנולוגית של המוצרים, מה לעשות.
אגב, להוסיף חטא על פשע, Celio מוכרת מכשירים שהופכים גם מזגנים טיפשים לחכמים, יש להם מוצר מעניין.

הם מציעים להם שותפות, יש להם דונגל OEM שנקרא breezi ונראה כמו Flash Drive, היצרן צריך רק לייצר פורט תומך בתוך המזגן והוא יכול למכור אותו כחכם.

באמת המוצר היותר "האק" שלהם שמתחבר לכל תרמוסטט Two-Wire על הקיר הוא המעניין. מחליפי שלט רחוק IR כבר קיימים, תוצרת בית (כמו שלך) או מסחריים כמו ברודלינק rm3.

*שגיתי בכתיב שם החברה, Cielo ולא Celio.

לא מסכים. ה*טכנולוגיות* משתנות תדיר אבל היכולת שלנו כמייקרים לייצר מהן *אפליקציות* רק תלך ותגדל ככל שמצטרפות יותר טכנולוגיות לסל. נכון שרובנו לא נשב ונפתח סניפרים לתעבורת וויפי אבל מספיק שאחד מוכשר יעשה זאת עבור רובנו, ותהיה לנו ספריה (כן, קטע קוד שלא אנחנו כתבנו) – ממש כמו המצב כיום עבור הרבה אוד סוגי תשדורות ir. וזה עוד לפני שדיברנו על פלטפורמות בסגנון ifttt שמבטלטת את הצורך בכתיבת קוד עבור תרחישים פשוטים ובינוניים. יכולות היצירה שלנו רק הולכות וגדלות, ישתבח שמו. צריך רק… להתעדכן

תלוי בחברות,
אבל תיאורטית אין שום בעיה לעשות קוסטמיזציה באמצעות APIים וכאלה.