למה עזבתי את מייקרס

אני מניח שרוב קוראי הבלוג הזה קראו את ההודעה באתר מייקרס עצמו, אך לטובת ההיסטוריה (ואלה שלא קראו), הנה – ביתר פירוט – הסיבות שגרמו לי להפסיק בבת אחת את הפעילות הנמרצת שלי באתר מרגע הקמתו, הן כמשתתף והן כמנהל פורומים.

כשרק התחלתי להתעסק עם ארדואינו, לפני שלוש שנים בערך, המטרה העיקרית שלי היתה למידה של התחום והתקדמות אישית כמפתח. כשהקמתי את הבלוג והתחיל להיווצר קשר עם חובבי ארדואינו אחרים, נוצרה גם מטרה נוספת – הקידום של קהילת החובבים בארץ. שתי המטרות האלה לא חופפות בהכרח, ומכיוון שאני רק בנאדם והזמן שלי מוגבל, הקהילה באה על חשבון חלק מההתקדמות האישית.

המצב הזה היה בסדר גמור מבחינתי, כי ראיתי בו משהו זמני והשקעה לטווח הרחוק. איך שראיתי את זה, אם אני מביא אנשים דרך הטורים שלי ב-ynet, ועונה לשאלות של מתחילים בפורומים, ומארגן (או עוזר לארגן) תחרויות וכנסים, אני יוצר בעצם בסיס לפירמידה: החבר'ה שייכנסו בעזרתי לתחום ילמדו, יתפתחו בכוחות עצמם ויוכלו לעזור למתחילים חדשים, וככה כולנו נעלה לאט לאט ברמת הידע והמקצועיות, וכולם מרוויחים.

בפועל, זה לא קרה כמו שדמיינתי. אמנם הצטרפו לקהילה כמה אנשים מצוינים עם המון ידע ונכונות, ואמנם תחום המייקינג כיום הרבה יותר מוכר ונפוץ בארץ ממה שהיה – ואני מעז לומר שלמאמצים שהשקעתי יש חלק בשינוי הזה – אבל עדיין, התחושה היא שהעסק לא זז. אם, כשהקמנו את מייקרס, חלמתי על מין instructables ישראלי שוקק, על קהילה של אוטודידקטים רציניים שלומדים לעומק תכנות ואלקטרוניקה ויוצרים דברים מופלאים, בפועל נשארנו כמעט לגמרי ברמה של "עזרה ראשונה", של קופי-פייסט. גם לדברים כאלה יש מקום, כמובן, אבל זה לא יכול להיות לנצח העיקר.

וכפועל יוצא מהדריכה הזו במקום, גם ההתפתחות האישית שלי נתקעה. כלומר, אני מפספס בו זמנית את שתי המטרות שהצבתי לעצמי, אז בשביל מה להמשיך?

המחשבות האלה התבשלו אצלי כבר המון זמן, ובמקביל אירעו מספר תקריות קטנות, מהן הבנתי שלנוכחות החזקה שלי במייקרס עלולה להיות השפעה לא רצויה: לטוב או לרע, יותר מדי משתתפים ראו בי אחראי – בין אם לבעיות (אמתיות או דמיוניות) ובין אם ליוזמות והתפתחויות. מהרגע הראשון ניסיתי להבהיר שכל אחד יכול להיות מעורב ולהשפיע, בדיוק כפי שאני עשיתי מרגע שהקהילה עצמה נולדה ועד היום, אבל כנראה שהדינמיקה במייקרס לא התאימה לאידאל הזה. הרגשתי שאם אני לא דוחף משהו בכל הכוח, הוא לא יקרה – ולא כי אני היחיד שמסוגל לעשות את זה או קשקוש דומה, אלא פשוט כי כולם התרגלו שאני זה שעושה דברים כאלה.

וברגע שהמצב הובהר מעבר לכל ספק, גם הפתרון היה ברור: לחתוך, להיעלם בבת אחת, להשאיר ואקום שאחרים יהיו חייבים למלא. אם התפתחות הקהילה התעכבה איכשהו בגלל הפעילות שלי במייקרס, אז הנה, אני מפנה את הבמה. ואם האשמה לא בי…

אני לא עוזב, כמובן, את המייקינג. אני אמשיך ביתר שאת בפעילות כאן ובערוצים אחרים, ואחפש דרכים חדשות להגשים את חזון המייקינג הישראלי שהיה לי בתחילת הדרך.

להרשמה
הודע לי על
8 תגובות
מהכי חדשה
מהכי ישנה לפי הצבעות
Inline Feedbacks
הראה את כל התגובות

עידו, אתה אמנם אולי לא מכיר אותי, אבל אני עוקב אחרי הבלוג והטור שלך בYnet כבר שנים.
תמיד היה בי סקרנות לגבי עולם האלקטרוניקה, אך לא ידעתי איך לפתח אותו בדיוק, גם אני התחלתי כרק תחביב של תכנות.
בזכותך למדתי המון, גם על חומרה, גם על תכנות וגם על מיקרו בקרים.
אני גם שואף להפוך את התחביב הזה שלי למקצוע.
תודה רבה על כל מה שאתה עושה ואל תפסיק.

הי עידו מה שכתבת (וקראתי אולי 7 פעמים) עורר בי מחשבות נוגות. כאב לשני ילדים 15-16 שהיה חובב אלקטרוניקה מגיל 12 (לפני 45 שנים …. כשהדינוזאורים היו עוד קטנים …) נתקלתי בבעייה של חוסר נכונות להתעמק. יצא לי לעשות פרוייקטים לסטודנטים על ארדואינו והמשותף לכולם היה אחד, לא משנה אם הבחור מהנדס אלקטרוניקה הנדסאי או מעצב. ברגע שהפרוייקט נגמר – הוא זרק אותו לכל הרוחות. אין כסף אין בחורות ערומות אין REALITY או פרסום – זה OUT. אני כל כך מבין אותך ומאידך אני מנסה לחשוב על כיוון אחר , על פניה למבוגרים יותר. על משהו שיתחבר להווה. משהו בסיגנון… לקרוא עוד »

אני חייב לציין שיש גם את הצד השני(אף על פי שאתה צודק ורוב הנוער כיום באמת מתעניין רק בריאלטי וכל השטויות), של הנוער שדווקא כן מתעניינים במייקינג אבל פשוט אין להם איך לממש את זה. אני אתן את עצמי כדוגמה: הרבה זמן שאני מתעניין בנושא המייקינג, אבל אין לי כסף לחומרים בקרים וכו'(למרות שהיו כמה דברים קטנים שהכנתי מפירוק דברים שהיו בבית ללא שימוש, אבל אי אפשר להשוות את עולם המייקינג עם ארדואינו לעומת בלי), מההורים אי אפשר לבקש כי מבחינתם זה מחשב ו"אני ממילא יותר מדי זמן במחשב" ו"זה מתחיל ב10 שקל נגמר ב1000 שקל", לעבוד בגילי אני לא… לקרוא עוד »

מתוך ההודעה של יוני נשמעת ביקורת על הנוער – החלטתי להציג גם את הצד השני. מצטער אם לא הבנתי נכון.

לגבי למידת תיאוריה של אלקטרוניקה ותכנות – זה בדיוק מה שאני עושה ב"הבייט הלבן" 🙂

עידו,
יש לך יכולת כתיבה מעולה!
כסטודנט להנדסת חשמל (שנה רביעית) אני יכול להעריך מאד את הבהירות בהסברים שאתה נותן.
מדהימה אותי היכולת שלך לפשט את את הדברים המורכבים ביותר.
תודה על תרומתך עד כה!
יישר כח