למען הסר ספק, זהו אינו פוסט מדיני/פוליטי/לאומני, וכל תגובה מסוג זה, לכל כיוון, תימחק מייד. "הבייט הלבן" הוא בלוג בנושאי טכנולוגיה. ועכשיו לעניין: מה אפשר ללמוד מתמונה שהתפרסמה, של מנגנון הפעלה אלקטרוני לעפיפון תבערה שנשלח מרצועת עזה?

שימו לב: הפוסט נערך בבוקר 12.6 בעקבות הבחנות חדשות.

לאחרונה הובאה לידיעתי תמונה, שהופיעה באתר "דבר ראשון" בתאריך 9.6.18 (במקור מצוין שהתמונה "ללא קרדיט"). לפי הכיתוב באתר מדובר בעפיפון תבערה שאותר בשדה בשטח ישראל, סמוך לגדר הגבול עם רצועת עזה. החלק המעניין ביותר בתמונה, מהבחינה הטכנולוגית לפחות, הוא המעגל החשמלי הקטן מצד ימין. מה אנחנו יכולים ללמוד מהתמונה הזו לגבי אופן הפעולה של המערכת?

כמובן, כל מה שאכתוב מכאן והלאה הוא אך ורק ניחושים שלי, על סמך התמונה הזו בלבד. אין לי שום מידע נוסף, וייתכן בהחלט שאני טועה לחלוטין. ראו הוזהרתם…

ובכן, המטרה של המערכת היא להצית אש, כאשר עיקר חומר התבערה נמצא מן הסתם בבקבוק הפלסטיק. אם המפעיל היה מצית להבה גלויה רגע לפני השיגור (כפי שנעשה למשל בבקבוקי מולוטוב), סביר להניח שחלקים חיוניים לפעולת המערכת היו נשרפים הרבה יותר מדי מוקדם, ולכן דרוש מנגנון השהייה שמסוגל להצית את האש.

מימין למטה בתמונה רואים מחבר לסוללת 9V, ומתחתיו סוללה אדומה. כידוע (לפחות למי שגדל בדור שלי, שפחות הקפיד על בטיחות בניסויים מדעיים לילדים) קל יחסית להבעיר דברים בעזרת סוללת 9V וקצת צמר פלדה, או גרפיט דק מהסוג שמשמש לעפרונות מכניים: כשיוצרים מגע ישיר, הזרם שהסוללה מעבירה דרך החומרים האלה מספיק כדי להלהיט אותם (חפשו ביוטיוב אם אתם חייבים), והם בתורם יציתו חומרי בערה סטנדרטיים יותר. בצד שמאל של התמונה, באמצע, יש משהו שנראה כמו צמר גפן בתוך שקית הפלסטיק השחורה – ייתכן שזה התפקיד שלו, כמתווך דליק בין "חוט הלהט" המאולתר לבין הדלק שבבקבוק. זה בהנחה, כמובן, שהבקבוק היה במקור בתוך השקית, קרוב יותר אליו.

כל שאר המעגל החשמלי, אני מניח, הוא מנגנון ההפעלה, והוא מסקרן מכמה בחינות. ראשית, בגלל מה שאין בו: עד כמה שאני מצליח לראות, אין שום מקלט או אנטנה, כלומר זהו מנגנון השהייה אוטומטי לגמרי, ללא שליטה מרחוק. שנית, הסתכלו על האלמנטים הבאים שמספרתי בתמונה:

תקריב המנגנון, עם הסימנים המסגירים ממוספרים

רכיב (1) נראה לי, לפי אופן החיבור, כמו צדו התחתון של מפסק. אבל זה חתיכת מפסק בשביל משימה פשוטה וחד-פעמית כל כך, ובנוסף, החוטים מתחברים אליו בצורה מאוד "נקייה", עם ציפוי מבודד (2) הלוח עצמו הוא לא PCB אוניברסלי להלחמה, מהסוג שמייקרים נוהגים להשתמש בו, אלא חלק לגמרי ונטול חורים גלויים לעין, מלבד נקודות הכניסה של הרכיבים שעליו (3) מותקנים עליו לד אדום ולד ירוק, מיותרים למדי ליישום הספציפי (אפילו אם רוצים אינדיקציה ויזואלית שהמערכת דרוכה, מספיק אחד). שימו לב במיוחד לרגליים של הלד הירוק – נראה שמשורטט סביבן עיגול לבן! עדכון: מצד שני, אולי הלד בעצם צמוד ללוח במקום רחוק יותר, וה"עיגול" הוא בעצם דבק חם על החוט. (4) למטה בצל הלוח יש משהו שאני די בטוח שהוא באזר פיאזו.

כל הדברים האלה גרמו לי לחשוב* שזהו לא מעגל בייצור עצמי ולא מעגל ייעודי לעפיפוני תבערה, אלא אלמנט שנעקר כמעט כמו שהוא ממערכת קיימת. לא הצלחתי בינתיים לנחש באיזו מערכת מדובר, אבל לפי הרושם הכללי מהרכיבים וצורת ההרכבה זו מערכת ישנה, זולה ופרימיטיבית מאוד. אם אכן יש שם פיאזו, נשאלת השאלה: האם המערכת המקורית מצפצפת בזמן או בסיום הפעולה שלה? והאם עפיפוני התבערה שמסתמכים עליה גם מצפצפים?

ומה יש על המעגל, מעבר למה שכבר הזכרנו? ג'וק במארז DIP (14-18 רגליים?) – מן הסתם טיימר כגון 556 או 558. עדכון: אבל איך פספסתי את המתנד הגבישי שצמוד אליו? כלומר, מדובר ברכיב מורכב יחסית, כנראה מיקרו-בקר כלשהו. שני רכיבים במארז TO-220 התלת-רגלי – אחד ליד חיבור של פלוס ומינוס של הסוללה (אולי מייצב מתח כגון 7805 בשביל הג'וק), והשני ליד החוטים שממשיכים אל השקית (סביר להניח שזה טרנזיסטור בשליטת הג'וק, להעברת הזרם להצתה). יש גם כמה קבלים, לייצוב המתח ובשביל המתנד.

*עדכון: לפני שהבחנתי במתנד, הייתי משוכנע שהמערכת הזו נלקחה ממוצר מדף קיים. נראה לי גם פחות סביר שמישהו ייצר לוחות PCB ביתיים וקדח בהם חורים רק בשביל העפיפונים, בהתחשב במשאבים שזה דורש. אבל ייתכן שמדובר בתכנון מקומי ששימש במקור למטרות אחרות, למשל מנגנון השהייה לשיגור של רקטות.

זהו הניתוח שלי, אם יש לכם תמונות נוספות או מידע מוסמך יותר, או רעיון מאיזו מערכת נלקח המעגל (אם בכלל), אשמח לשמוע בתגובות – ושוב, הקפידו להישאר בנושא, תודה.