כשהצטברו אצלי מספיק רעיונות לפרויקטים שצריכים משדרי תת-אדום מינימליסטיים, החלטתי לייצר מודול קטן שישרת את כולם, ולתעד את התהליך בצורה מסודרת כדי להסיק מסקנות לגבי היתכנות ועלויות של פיתוחים עתידיים גדולים יותר. הנה לפניכם הפרק הראשון, שעוסק בעיקר בנושא החביב על כולם – כסף.
באחד הפרויקטים שאני עובד עליהם לאחרונה, המיקרו-בקר התבקש ליצור לעצמו מספר זיהוי ייחודי לפי פקודה, ברמת אקראיות גבוהה מספיק כדי שמספרים "כפולים" יהיו נדירים גם במערכת שכוללת הרבה מיקרו-בקרים כאלה. מאיפה משיגים ביטים אקראיים כדי "להתניע" את מחולל המספרים הפסודו-אקראיים, ומה עושים כשהמחולל עצמו נותן לנו מעט מדי אפשרויות?
פרויקט קטן ונוסטלגי זה מחזיר אותנו אל סרטי הקונג-פו המביכים של שנות השבעים והשמונים, שבהם כל מכה – למעשה, כל תנועה מהירה של הלוחם – השמיעה רעש צליפה אדיר. טאפפשששש!
כמיטב המסורת, בניתי לכבוד החג חנוכייה אלקטרונית קטנה. הפעם מדובר בחנוכייה שאפשר לתפעל ממרחק באמצעות שלט רחוק של טלוויזיה.
אל סביבת הפיתוח מבוססת-הדפדפן MPLAB Xpress של חברת Microchip מצטרף כעת לוח פיתוח רשמי וזול (בינתיים). למה זה טוב, ולמי זה מתאים?
באג מטריד ומוזר במערכת הוכיח שאסור לסמוך על שום אלמנט לאורך הדרך, גם אם הוא נראה שולי, תמים ותקין לגמרי.
משרד החינוך שולח את ילדי בית הספר היסודי ללמוד תכנות בסביבת פיתוח מבוססת-רשת, שבה מנסים לגרום לקוף מצויר לאסוף בננות מצוירות. האם זו אכן שיטה יעילה? בתור מישהו שלמד לתכנת לפני שהייתה בכלל רשת, הנה ההתרשמות שלי מהקוף המפורסם.
האם אפשר לנסח אלגוריתם לקריאה של מקודד סיבובי, שפותר לגמרי את בעיית ה-Bounce מצד אחד, ומצד שני לא נופל בפח של היפוך כיוון הסיבוב כפי שקרה לאלגוריתם הקודם שלי?
הפרויקט שלכם זקוק לתקשורת RF אמינה לטווח קצר, בעלות אנרגטית סבירה? המודול HC-11, שמבוסס על השבב CC1101 של TI, עשוי להוות פתרון נוח וזול יחסית. הנה כמה פרטים והוראות שימוש בסיסיות.
הפעמון האלחוטי הקודם שבניתי לבית נפח את נשמתו. הגיע הזמן ליצור דגם חדש ומשוכלל יותר, והפעם על בסיס מודול התקשורת האלחוטי HC-11.
