נכון להיום, נראה שהמיקרו-בקר ATmega328P שולט ללא עוררין בעולם המייקרים המתחילים – עד כדי כך שחלקם לא מודעים בכלל לקיומם של מיקרו-בקרים אחרים. לפני כחצי שנה הופיע בשוק מיקרו-בקר בעל שם זהה כמעט לגמרי, ATmega328PB, ומסתבר שזה לא סתם הבדל סמנטי אלא שדרוג אמתי של ה-328 המוכר. מה מסתתר מאחורי ה-B הנוסף?
פרויקט אלקטרוניקה קטן שעשיתי עם ובשביל הילדים התגלה כהצלחה גדולה מבחינה לימודית. אז מה בעצם אפשר ללמוד משמונה מפסקים קטנים ותצוגת שבעה-מקטעים אחת גדולה?
משואת ה-IR, שהיא חלק מפרויקט גדול יותר, נועדה לעשות דבר אחד פשוט – לשדר בתת-אדום (IR) מספר אחד קטן פעם בשניה. מה שהופך אותה למעניינת הם אילוצי הסוללה. בפוסט זה אסביר את האילוצים ואיך בחרתי להתמודד איתם כדי להפוך את המשואה לחסכונית במיוחד.
בתום מסע מפרך של חודש וחצי מסין הרחוקה, המעגלים המודפסים הראשונים שתכננתי אי פעם הגיעו! בפוסט זה אתאר קצת את התהליך, אסקור את המעגלים – ואעמיד אותם במבחן התוצאה.
אם יש לכם לוחות ארדואינו לא מקוריים ישנים (דגמי Duemilanove או Uno עם שבב תקשורת של Prolific או FTDI), ומערכת הפעלה Windows חדשה, סביר להניח שהלוחות יפסיקו – או כבר הפסיקו – לעבוד. למה זה קורה ומה עושים?
ממציאי הארדואינו קיבלו כמה החלטות חכמות, שהפכו את המוצר שלהם להצלחה עולמית – אך הוא לא מהווה מבוא טוב לעולם ה-Embedded. כיום, לוחות פיתוח זולים למיקרו-בקרים ממשפחת STM8S הם אחת החלופות המעניינות ביותר למי שזה הכיוון שלו. הנה הסיבות לכך שלוחות אלה צריכים לסקרן גם אתכם.
חברת Microchip מתכננת (שוב) לקנות את Atmel, אחרי שהדיל המתוקשר עם Dialog נכשל (כנראה), ושוב הפורומים רוחשים משמועות וספקולציות. האם הרכישה תצא הפעם לפועל? האם הבעלים החדשים ישמרו ויפתחו את ארכיטקטורת AVR של Atmel, או יסלקו אותה מהשוק? ואולי כל זה אינו אלא פרפורי הגסיסה של עולם ה-8-ביט? ובהקשר זה, מה צופן העתיד ל-PIC32? שאלות אלה מדגישות התלבטות נפוצה: איזו ארכיטקטורה כדאי למתחילים ללמוד לעומק?