כדי להישאר רלוונטיים בעולם האמבדד התחרותי, דגמי מיקרו-בקרים 8-ביט חדשים מקבלים עוד ועוד יכולות חומרה ש"עוקפות" את המעבד הפנימי המוגבל, מעשירות את ארגז הכלים שלנו כמפתחים וחוסכות רכיבים חיצוניים. בואו נראה כיצד עובדים עם מודול EVSYS שקיים בדור החדש של משפחת AVR, ושמקשר בין מודולים פריפריאליים שונים בלי צורך בתיווך של קוד רגיל או פסיקות.
כשמתכננים חומרה לפרויקט, מהם השיקולים לבחירה של רכיבים מסוימים ולא אחרים? הנה מספר דוגמאות מתוך פרויקט שיחזור הטומי.
לא מזמן, חברת Microchip הכריזה על המיקרו-בקר ATmega328P חביב המייקרים בתור NRND – "לא מומלץ לתכנונים חדשים". זוהי הזדמנות טובה להכיר את המונח הזה, ולהבין מה הוא אומר והאם יש לנו וליצרני הארדואינו ממה לחשוש.
להמשיך לקרוא NRND – סיבה לבהלה?לפני שנתיים, כשכתבתי על לוח Nano Every מבית ארדואינו (שהיה אז חדש מאוד), שיערתי שלא יהיו לו חיקויים סיניים זולים: גם כי זה לוח פחות מוכר, אך בעיקר מפני שהגרסה הרשמית עצמה זולה יחסית. הסתבר שטעיתי, וכשגיליתי פתאום בעליאקספרס לוחות "תואמים" מיהרתי להזמין אחד כדי לראות מה בדיוק הם עשו שם. הנה המסקנות.
גם אם כותבים קוד ארדואינו בסביבת הפיתוח הבסיסית, לא חייבים להעלות אותו ללוחות ארדואינו קנויים – אפשר למעגלים ולוחות משלנו, כל עוד המיקרו-בקר מצויד ב-Bootloader הנכון. העסק נהיה קצת יותר מורכב כשעוברים לקוד שמיועד ל-Arduino Nano Every החדש. הנה הסיבות, ודרך קלה וזולה להתמודד איתן.
סרט מדע בדיוני גרמני משנת 1927 היווה השראה לפרויקט מייקינג בקנה מידה שלא הגעתי אליו בעבר, ושדורש את כל כישורי המייקינג שלי – מתכנות מיקרו-בקרים והלחמות, דרך תכנון PCB וחיווט, ועד להדפסה בתלת ממד ומלאכת יד קלאסית. מטבע הדברים, התיאור שלו יתפרס על פני מספר פוסטים: כאן אתן את הרקע הדרוש כדי להבין את הסרט ואת הרעיון שלי.
אחרי שנים רבות של ציפייה (ככה זה נראה, לפחות), ארדואינו חזרו קצת לשורשים והוציאו לוח חדש: פשוט, נוח, זול ובלי כל הקשקושים של ה-IoT. לוח זה, שנקרא משום מה Nano Every, שומר פחות או יותר על התצורה הפיזית של ה-Nano הוותיק, אבל במקום ה-ATmega328P הפרהיסטורי הוא כולל מיקרו-בקר מודרני, משוכלל וחזק יותר מאותה משפחה: ה-ATmega4809. הנה סקירה בסיסית של היתרונות והחסרונות של ה-Every – ויש לא מעט!
ניסיון לתפעול ישיר של טיימר ב-ATmega328P דרך סביבת הפיתוח של ארדואינו חשף סיבוך נסתר, שגרם להתנהגות מוזרה מאוד של המיקרו-בקר.
במסגרת הלמידה של המיקרו-בקר החדש והמדובר של Microchip, נתעכב הפעם על מודול ה-ADC, שמתרגם מתחים חשמליים למספרים שהתוכנה יכולה לעבד, ויודע לבצע עוד כמה דברים קצת יותר חכמים.
לוח פיתוח ייעודי כבר יש. איך כותבים קוד שרץ על ה-ATmega4809 החדש (מבלי לחכות לתמיכה של ארדואינו)?
