סיפור קצר ומקומם על סימון של רכיבים, ועל למה חייבים לקרוא תמיד את ה-datasheet של כל רכיב ורכיב…
ידעתי שכל טעות תעלה לי ביוקר, אז ניגשתי בזהירות ובתשומת לב רבה למלאכת ההלחמה של רכיבי ה-SMD על ה-PCB המורכב שיצרתי (השני שמוצג בפוסט הזה). הלחמתי עשרים ושישה רכיבים שונים, חיברתי את הסוללה – ולא רק ששום דבר לא התפוצץ, המיקרו-בקר על הלוח אפילו הגיב נכון לסביבת הפיתוח. זה עבד!
צרבתי עליו את תוכנת הבדיקה הראשונית, שמוודאת את התקינות של קווי הקלט והפלט, וגם הם עבדו יפה – חוץ מלד אחד מתוך שלושה, שסירב להאיר. בדקתי את המתחים סביבו והסתבר שהוא פשוט הולחם הפוך, מינוס לפלוס. זה היה מסתכל במיוחד כי מראש התמקדתי ספציפית בעניין הזה של הלדים. בניגוד לרכיבי Through-hole, ללדים SMD אין רגל קצרה וארוכה ואי אפשר לראות בעין את ה"ברזלים" ולהבין איזה צד הוא האנודה (ה"פלוס") ואיזה הקתודה. לפעמים, הרמז היחיד לכיוון הנכון הוא מין T בצבע ירוק שמודפסת על הצד התחתון של הלד. בדקתי מראש בגוגל ואפילו ב-datasheet של אחד מהלדים מה הכיוון הנכון, ובחנתי כל לד בזכוכית מגדלת שבע פעמים לפני שקיבעתי אותו ללוח. אז איך יכול להיות שפספסתי?
הלד הבעייתי התפרק כשניסיתי להוציא אותו מהלוח, כך שאי אפשר היה לראות את הסימון שבתחתית. סילקתי את השאריות והלחמתי לד חדש, כשהפעם וידאתי חמישים פעם שהסימון בכיוון הנכון. וגם הפעם זה לא עבד…
עכשיו פניתי ל-datasheet הספציפי שלו. בתמונה בתחילת הפוסט רואים את השרטוט שלו משמאל, ואת השרטוט של לד דומה – של אותה חברה! – מימין. השרטוט הימני הוא הסימון המקובל: הקו הארוך של ה-T הזו מסמל את צד הפלוס, ואילו הקו הקצר מצביע לכיוון המינוס. אבל בלד האדום זה הפוך (הסתכלו על סמל הדיודה שמימין לכל איור). ולא תגידו שמדובר באיזה זבל אנונימי מסין – אלה לדים של חברה מוכרת שנקנו דרך Digikey!
אין לי הסבר לצורת הסימון הזו (חוץ מאשר רוע לב נטו), אבל לפחות ה-datasheet אמר את האמת… אז אין ברירה אלא לוודא תמיד כל פרט בלי להניח הנחות – וגם להכין לוח אחד לווידוא לפני שמלחימים קבוצה שלמה של לוחות. אחרת זה באמת יהיה לא נעים!
תוספת: מבדיקה ברשת מסתבר שגם אחרים נתקלו בבעיות דומות, עם לדים בצבעים שונים ושל חברות אחרות. זהו כנראה תחום פרוץ לחלוטין…