לאחרונה נזכרתי במקרה בחיישן המכשולים האינפרה-אדום E18-D80NK (מהסוג ששימש אותי לבניית הרובו-טמבל לפני כמעט בדיוק שלוש שנים), והחלטתי לפצח אותו כדי לבדוק אם הוא באמת עובד כמו שאני חושב שהוא עובד. בפנים חיכתה לי חידה לא צפויה…
על ייעול משמעותי של חומרת ה-MagSpoof (פרויקט של ההאקר המפורסם סמי קמקר) בעקבות אי-הבנה של שיטת קידוד הביטים בכרטיסי אשראי.
כמה זמן לוקח למיקרו-בקר להכפיל שני מספרים? מסתבר שאפילו לשאלה פשוטה כל כך, התשובה אינה פשוטה – והיא מדגישה את הירידה לפרטים ואת צורת החשיבה הדרושות כדי להשיג מקסימום ביצועים במערכות Embedded.
ללוחות ארדואינו הנפוצים יש קילובייט אחד של זיכרון EEPROM, ששומר על תוכנו גם כשהלוח אינו מחובר לחשמל. אם הפרויקט שלכם מחייב יותר מקילובייט, או כולל מיקרו-בקר ללא EEPROM, אפשר להשלים את החסר בעזרת שבבי EEPROM ייעודיים. מבין אלה, משפחת השבבים AT24Cxx היא אופציה זמינה, זולה מאד וקלה לשימוש. בואו ונראה איך משלבים אותה בפרויקט.
אחת הבשורות המעניינות בגרסה 1.6.6 של סביבת הפיתוח של ארדואינו היא Serial Plotter – כלי להצגה גרפית בסיסית של מידע. בפוסט זה אתאר בקצרה מה ה-Serial Plotter עושה ואיך משתמשים בו.
חקירה קצרה שמוכיחה כי בעולם המיקרו-בקרים, אסור להניח שום הנחות ואי אפשר לסמוך על אף אחד.
את הפונקציה map של ארדואינו, זו שממירה ערכים מסקאלה אחת לאחרת, אתם מכירים? קלה ושימושית, נכון? אך מסתבר שכמו הרבה יותר מדי דברים אחרים בעולם הארדואינו, גם היא מסתירה סוד אפל ומסוכן.
בתוך אחת מהפונקציות הצנועות של ארדואינו מסתתר if לא הגיוני. מה הוא עושה שם? מה יקרה (אם בכלל) אם ניפטר ממנו? הבדיקה של הנושא תיקח אותנו למסע בזמן עד שנת 1988.
זה התחיל בתור פוסט כללי, על הדרך בה בחרתי להתמודד עם נושא הארדואינו בוויקי שאני כותב. תוך כדי העבודה עליו גיליתי את הפונקציה pulseInLong… ואז גיליתי את הבאג בה!
מודול HC-SR501 מבוסס על חיישן PIR (תת-אדום פסיבי), ובדיוק כמו "גלאי נפח" של מערכת אזעקה ביתית, הוא מאפשר לנו לזהות תנועה במרחב של אובייקטים חמים או קרים ביחס לרקע – או במילים פשוטות, כשמישהו זז בטווח הקליטה שלו. המודול נפוץ וזול, והפעלתו לא דורשת כמעט שום ידע. בפוסט זה נבין איך הוא עובד – ואיך עובדים איתו.
