ארכיון הקטגוריה: איך זה עובד

הלו פיק #3: ה-EEPROM

למיקרו-בקר הצנוע PIC12F675 יש זיכרון EEPROM בנפח 128 בייטים. כדי לכתוב או לקרוא מזיכרון זה, עלינו לבצע טקסי וודו מסתוריים. לשם מה צריך את ה-EEPROM, איך בדיוק נראים הטקסים האלה, ולמה הם חיוניים?

להמשיך לקרוא הלו פיק #3: ה-EEPROM

חיישן מרחק אולטרא-סוני HC-SR04: כל הפרטים

ה-HC-SR04 הוא חיישן מרחק זול, נפוץ ופשוט להפעלה שמככב באינספור יצירות של מייקרים חובבים, החל מפרויקטי למידה בסיסיים לארדואינו ועד לכלי רכב אוטונומיים. בפוסט זה נחקור את המודול לעומק, ונבין – באמצעות מדידות, תצפיות ובחינה מקרוב של הרכיבים – כיצד בדיוק הוא מבצע את תפקידו.

חיישני מרחק אולטרא-סוניים מדגם HC-SR04
חיישני מרחק אולטרא-סוניים מדגם HC-SR04

להמשיך לקרוא חיישן מרחק אולטרא-סוני HC-SR04: כל הפרטים

חיקוי ושפצור ה-2262/72: מבוא

לפני חודש ומשהו דיברתי על צמד הג'וקים PT2262 ו-PT2272, שיכולים להוות בסיס אמין וזול למערכת תקשורת אלחוטית חד-סטרית מינימלית. בפוסט זה נדבר על האפשרות לחקות את אופן הפעולה שלהם באמצעות מיקרו-בקרים – ונפתח בשאלה המתבקשת: בשביל מה?

להמשיך לקרוא חיקוי ושפצור ה-2262/72: מבוא

שידור וקליטה עם PT2262/72

צמד הג'וקים PT2262 (מקודד) ו-PT2272 (מפענח) נמצאים כמעט בכל מערכת זולה של שליטה פשוטה ממרחק – מפעמונים וחיישני נפח אלחוטיים ועד למכוניות צעצוע בסיסיות. מה הם בעצם עושים, ואיך משלבים אותם במערכת?

הדגמת שידור וקליטה עם PT2262/72
הדגמת שידור וקליטה עם PT2262/72 (הלד הכתום הקטן הוא אינדיקציה לקלט תקין)

להמשיך לקרוא שידור וקליטה עם PT2262/72

קלט מלחצנים רבים עם Charlieplexing

כמה פיני IO צריך בשביל לקרוא לחצן יחיד? ארבעה לחצנים? מאה? ככל שמספר הלחצנים עולה, כך עולה גם המורכבות של הפתרונות האפשריים, וכן הפשרות  והמחיר במשאבים שאנחנו צריכים לשלם עבור כל פתרון. כפי שאציג בפוסט זה, במערכות שבהן מספר פיני ה-IO הוא שיקול חשוב, שיטת ה-Charlieplexing יכולה להוות פתרון מעניין.

להמשיך לקרוא קלט מלחצנים רבים עם Charlieplexing

המירוץ נגד הקרניים: ללמוד מזקני השבט

ככל שמיקרו-בקרים ולוחות פיתוח הולכים ונעשים זולים וחזקים יותר, כך גוברת הנטיה – גם ברמת החובבים וגם מעבר לה – להתמודד עם אתגרי פיתוח שונים, אפילו בסיסיים, על ידי הקצאה של עוד ועוד כוח מיחשוב גולמי. לפעמים זה פתרון הגיוני ונוח, במיוחד אם הדרישות מהמערכת בכללותה הן צנועות יחסית; אבל אם אנחנו רוצים ליצור משהו מדהים באמת, מוטב ללמוד מהמאסטרים של הדור הקודם – למשל, האנשים שהפכו מערכת עם מעבד עלוב של 1.2MHz ו-128 בייטים בלבד של RAM לאחת מקונסולות המשחקים הביתיות המצליחות בהיסטוריה. להמשיך לקרוא המירוץ נגד הקרניים: ללמוד מזקני השבט

PIC בהפתעה #3: איזה מתח

כאשר אנו בונים מערכת שניזונה ישירות מסוללה, כדאי מאד לדעת מה המתח שהמיקרו-בקר מקבל ממנה בפועל. כך נוכל להזהיר את המשתמש כשהסוללה עומדת להתרוקן, ולהתאים את אופן הפעולה של המערכת עצמה למצב הבעייתי – למשל לכבות מערכות משנה לא חיוניות, להיכנס למצבי שינה לזמן ממושך ועוד. אבל איך מזהים את המתח?


להמשיך לקרוא PIC בהפתעה #3: איזה מתח

שידור Serial מ-ATtiny85 (ובכלל)

האובייקט Serial בארדואינו הוא כלי שימושי במיוחד לתקשורת ולדיבוג בסיסי, מכיוון שאפשר לשדר דרכו מידע ממוקד ומפורט, בפורמט נוח שאפשר גם לשמור, לעבד ולתעד במחשב. כשעוברים מארדואינו למיקרו-בקרים קטנים שאין להם חומרה מתאימה, חסרונו של ה-Serial מורגש היטב, אבל אם היישום שלנו מאפשר להקצות לעניין טיימר אחד ופין I/O אחד, אנחנו יכולים לכתוב בעצמנו פונקציות שישלחו מידע באותה שיטה בדיוק!

להמשיך לקרוא שידור Serial מ-ATtiny85 (ובכלל)

איך לחבר טרנזיסטור

הטרנזיסטור (Transistor) הוא רכיב פשוט יחסית, אך הוא מלווה בטרמינולוגיה שכאילו נועדה להקשות על החובב המתחיל. בפוסט זה אסתפק במינימום ההכרחי, כולל דוגמה קטנה, ואת ההבנה המעמיקה יותר נשמור לעתיד. זה לא אומר שזה יהיה קצר… 🙂

טרנזיסטור
טרנזיסטור

להמשיך לקרוא איך לחבר טרנזיסטור