השאלה הפשוטה-לכאורה הזו נשאלת כל כך הרבה פעמים בווריאציות שונות ומשונות, ומקבלת כל כך הרבה תשובות שגויות, שהגיע הזמן לסכם את המידע במקום אחד. קיראו בעצמכם עכשיו, וכשמישהו ישאל אתכם את השאלה הזו בעתיד, הפנו אותו לכאן!
כמה זרם הארדואינו יכול לתת?
ארכיון הקטגוריה: מיקרו-בקרים
בשבי הקונספציה
כאשר מדבגים מערכת, קל מאד ליפול למלכודות של הנחות יסוד שגויות, שיבזבזו לנו המון זמן ויגרמו לתסכול רב. הנה דוגמה מהחיים האמתיים למצב שכזה.
לעולם אל תאמר לעולם לא
לעתים נדירות אפשר, ואפילו צריך, לשבור גם את הכללים המקודשים ביותר בכתיבת קוד – כמו למשל הכללים לבניה נכונה של פונקציות פסיקה. הנה דוגמה מהחיים.
B עבור "ביזיון"
לפני חודש וקצת התלהבתי מה-ATmega328PB, עד כדי כך שבחרתי בו כבסיס לפרויקט של לקוח. מסתבר שהשמחה היתה מוקדמת מדי: נראה שלג'וק הזה יש חיסרון אחד משמעותי ש"שכחו" לציין במסמכים הרשמיים, ושאלמלא הייתי זהיר במיוחד, היה מחריב לי את כל הפרויקט. וזו רק ההתחלה!
מארת המכפלה
כמה זמן לוקח למיקרו-בקר להכפיל שני מספרים? מסתבר שאפילו לשאלה פשוטה כל כך, התשובה אינה פשוטה – והיא מדגישה את הירידה לפרטים ואת צורת החשיבה הדרושות כדי להשיג מקסימום ביצועים במערכות Embedded.
מגה 328 על סטרואידים
נכון להיום, נראה שהמיקרו-בקר ATmega328P שולט ללא עוררין בעולם המייקרים המתחילים – עד כדי כך שחלקם לא מודעים בכלל לקיומם של מיקרו-בקרים אחרים. לפני כחצי שנה הופיע בשוק מיקרו-בקר בעל שם זהה כמעט לגמרי, ATmega328PB, ומסתבר שזה לא סתם הבדל סמנטי אלא שדרוג אמתי של ה-328 המוכר. מה מסתתר מאחורי ה-B הנוסף?
סיפורי אופטימיזציה: משואת IR חסכונית
משואת ה-IR, שהיא חלק מפרויקט גדול יותר, נועדה לעשות דבר אחד פשוט – לשדר בתת-אדום (IR) מספר אחד קטן פעם בשניה. מה שהופך אותה למעניינת הם אילוצי הסוללה. בפוסט זה אסביר את האילוצים ואיך בחרתי להתמודד איתם כדי להפוך את המשואה לחסכונית במיוחד.
STM8S: תחליף ארדואינו לרציניים?
ממציאי הארדואינו קיבלו כמה החלטות חכמות, שהפכו את המוצר שלהם להצלחה עולמית – אך הוא לא מהווה מבוא טוב לעולם ה-Embedded. כיום, לוחות פיתוח זולים למיקרו-בקרים ממשפחת STM8S הם אחת החלופות המעניינות ביותר למי שזה הכיוון שלו. הנה הסיבות לכך שלוחות אלה צריכים לסקרן גם אתכם.
האם יש עתיד ל[הכנס מיקרו-בקר כאן]?
חברת Microchip מתכננת (שוב) לקנות את Atmel, אחרי שהדיל המתוקשר עם Dialog נכשל (כנראה), ושוב הפורומים רוחשים משמועות וספקולציות. האם הרכישה תצא הפעם לפועל? האם הבעלים החדשים ישמרו ויפתחו את ארכיטקטורת AVR של Atmel, או יסלקו אותה מהשוק? ואולי כל זה אינו אלא פרפורי הגסיסה של עולם ה-8-ביט? ובהקשר זה, מה צופן העתיד ל-PIC32? שאלות אלה מדגישות התלבטות נפוצה: איזו ארכיטקטורה כדאי למתחילים ללמוד לעומק?
במקרה הכי גרוע
נניח שאומרים לכם לפתח מערכת מבוססת ארדואינו, עם האילוץ הבא: בכל שעה של פעילות המערכת, יש סיכוי של אחד למאה שבייט מסוים איפשהו במיקרו-בקר ישתנה פתאום לערך אקראי, או שהלחמה כלשהי תתנתק למשך מספר שניות. האם תסכימו לקבל עבודה כזו? ומה תעשו כדי למנוע, או לפחות למזער, את הנזקים הפוטנציאליים?