לאחרונה הועלתה ליוטיוב סדרת סרטונים חדשה בשם Microchip Minutes, שמשלבת מספר פיתוחים חדשים (או חדשים יחסית) של החברה. על מה מדובר, והאם יש בהם בשורה גדולה למתחילים ולחובבים?
ארכיון הקטגוריה: מיקרו-בקרים
חכו רגע עם הקריאה האנלוגית
קריאה של מתח חשמלי מפוטנציומטר באמצעות הפקודה analogRead היא אחד הפרויקטים הראשונים והבסיסיים ביותר למתחילים בארדואינו, אך מתחת למכסה המנוע של ההמרה מאנלוגי לדיגיטלי – בארדואינו ובמיקרו-בקרים באופן כללי – מסתתר מוקש קטן שאם לא תיזהרו, יעשה לכם צרות גדולות.

המחיר של הנקודה
כידוע, שימוש במשתנים בעלי נקודה עשרונית (floating-point) אינו מומלץ במיקרו-בקרים טיפוסיים, מכיוון שכל פעולה שנעשית איתם גוזלת זמן רב בהרבה מפעולה מקבילה על מספרים שלמים (integer) . מה שקצת פחות ידוע הוא שיש לעבודה איתם גם מחיר כבד בדרישות הזיכרון. הנה דוגמה מעשית קטנה.

קיט ATmega328: בדיקה שיטתית
לאחרונה קיבלתי לבדיקה שני קיטים (מתוך חמישה) שנקנו במזרח הרחוק. כל קיט כולל מיקרו-בקר ATmega328P-PU עם Bootloader צרוב מראש של ארדואינו Uno, תושבת, מתנד גביש 16MHz עם שני קבלים קרמיים מתאימים, וכן מייצב מתח 7805 סטנדרטי עם שני קבלים אלקטרוליטיים לייצוב הכניסה והיציאה. הקונה לא הצליח לגרום לכל אלה לעבוד כ"ארדואינו על מטריצה". אז איפה הבעיה?

הלו אסתי #3: צלילי המוזיקה
כשהתחלתי לעיין ב-Datasheet של המיקרו-בקר STM8S103F3P6, הבחנתי במקרה שפין PD4 נקרא גם BEEP. בירור נוסף העלה שהמיקרו-בקר אכן מכיל מנגנון מובנה להשמעת צלילים בסיסיים בעזרת מספר הגדרות פשוטות, ובפוסט זה נראה כיצד מבצעים זאת בפועל. לפני הפירוט, הנה התוצאה הסופית:
הלו אסתי #1: בלינק Reloaded
בפוסט האחרון בסדרה התבלבלתי בכותרת, ונתתי לו את המספר 2 אף על פי שהקודם היה 0. כדי לתקן את השיבוש וגם כדי לעשות קצת סדר בעניינים, הנה פוסט מס' 1 – בו אציג בצורה מסודרת סביבת פיתוח חלופית למיקרו-בקרים ממשפחת STM8, ואת תהליך העבודה המפורט ליצירת פרויקט Blink. אם אתם רוצים להתנסות עם המיקרו-בקרים האלה, זה בהחלט המקום להתחיל!
הלו אסתי #2: הבלינק הקשה מכולם
בפרק הקודם התלוננתי על חוסר נוחות בהתקנת שרשרת הכלים עבור לוחות STM8S הזולים שמצאתי באיביי (מאז השגתי, אגב, מספר לוחות זולים עוד יותר עם מיקרו-בקר מדגם STM8S103F3P6, שיש לו יותר EEPROM). אז מה אתם חושבים, העניינים נעשו פשוטים יותר כשניגשתי לכתוב ולהעלות את קוד ה-Blink?

Making Embedded Systems: סקירה וביקורת ספר
Debounce, לא מה שחשבתם
אם הגעתם לעולם האלקטרוניקה דרך ארדואינו, ויצא לכם לבנות מעגל עם לחצן, סביר להניח שמימשתם (או העתקתם) את שיטת ה-debounce שמוצגת באתר הרשמי: מסתכלים על הקלט מהלחצן, ואם הוא שונה ממה שהיה קודם, מחכים כמה אלפיות השניה ואז בודקים שוב כדי לוודא שמדובר בלחיצה (או שחרור) אמתית. סביר להניח גם שזה עבד בסופו של דבר. אבל הנה שאלה שאולי לא חשבתם עליה: כמה פעמים, אם בכלל, קרה שבדיקת הווידוא הזו נכשלה?
PIC בהפתעה #3: איזה מתח
כאשר אנו בונים מערכת שניזונה ישירות מסוללה, כדאי מאד לדעת מה המתח שהמיקרו-בקר מקבל ממנה בפועל. כך נוכל להזהיר את המשתמש כשהסוללה עומדת להתרוקן, ולהתאים את אופן הפעולה של המערכת עצמה למצב הבעייתי – למשל לכבות מערכות משנה לא חיוניות, להיכנס למצבי שינה לזמן ממושך ועוד. אבל איך מזהים את המתח?