בפרק הקודם התלוננתי על חוסר נוחות בהתקנת שרשרת הכלים עבור לוחות STM8S הזולים שמצאתי באיביי (מאז השגתי, אגב, מספר לוחות זולים עוד יותר עם מיקרו-בקר מדגם STM8S103F3P6, שיש לו יותר EEPROM). אז מה אתם חושבים, העניינים נעשו פשוטים יותר כשניגשתי לכתוב ולהעלות את קוד ה-Blink?
הכריכה האחורית מספרת שזהו מדריך קריא, אשר ילמד אותנו את הטכניקות ושיטות העבודה הדרושות לבניית מערכות מבוססות מיקרו-בקרים בעולם האמתי. רוב הביקורות באמאזון וכדומה חיוביות מאד. מה תלמדו ממנו בפועל, והאם זה מצדיק מחיר של כ-27 דולר?
אם הגעתם לעולם האלקטרוניקה דרך ארדואינו, ויצא לכם לבנות מעגל עם לחצן, סביר להניח שמימשתם (או העתקתם) את שיטת ה-debounce שמוצגת באתר הרשמי: מסתכלים על הקלט מהלחצן, ואם הוא שונה ממה שהיה קודם, מחכים כמה אלפיות השניה ואז בודקים שוב כדי לוודא שמדובר בלחיצה (או שחרור) אמתית. סביר להניח גם שזה עבד בסופו של דבר. אבל הנה שאלה שאולי לא חשבתם עליה: כמה פעמים, אם בכלל, קרה שבדיקת הווידוא הזו נכשלה?
כאשר אנו בונים מערכת שניזונה ישירות מסוללה, כדאי מאד לדעת מה המתח שהמיקרו-בקר מקבל ממנה בפועל. כך נוכל להזהיר את המשתמש כשהסוללה עומדת להתרוקן, ולהתאים את אופן הפעולה של המערכת עצמה למצב הבעייתי – למשל לכבות מערכות משנה לא חיוניות, להיכנס למצבי שינה לזמן ממושך ועוד. אבל איך מזהים את המתח?
האובייקט Serial בארדואינו הוא כלי שימושי במיוחד לתקשורת ולדיבוג בסיסי, מכיוון שאפשר לשדר דרכו מידע ממוקד ומפורט, בפורמט נוח שאפשר גם לשמור, לעבד ולתעד במחשב. כשעוברים מארדואינו למיקרו-בקרים קטנים שאין להם חומרה מתאימה, חסרונו של ה-Serial מורגש היטב, אבל אם היישום שלנו מאפשר להקצות לעניין טיימר אחד ופין I/O אחד, אנחנו יכולים לכתוב בעצמנו פונקציות שישלחו מידע באותה שיטה בדיוק!
כשמוכר אלמוני מהמזרח הרחוק מציע מיקרו-בקרים ברבע ממחיר השוק, תחושת הבטן היא שזה לא ייגמר טוב – אבל עד אז, בואו להכיר את הרכש החדש!
בפוסט זה אראה כיצד גורמים למיקרו-בקר מדגם PIC16F616 להפיק גל ריבועי בתדר 38KHz, השימושי כזכור לתשדורות באינפרה-אדום (IR), באמצעות מודול ה-PWM המובנה בחומרה. זה נשמע טכני וזה באמת טכני – אבל אם יום אחד תצטרכו לממש PWM ב-PIC, אתם תגידו לי תודה על הפוסט הזה…
