הספר הראשון שיצא בסדרת Platform Studies של MIT מוקדש כולו לקונסולת Atari 2600: מראשיתה כתחליף ביתי למשחקי הווידאו שהופעלו במטבעות, דרך ימי הזוהר שבהם שלטה ביד רמה בשוק, ועד למשבר הגדול של משחקי הווידאו בשנת 1983 – וגם קצת מעבר לו. את מי זה יכול לעניין כיום?
לפני שנתיים ומשהו הצגתי פתרון ליצירת רקע גרפי לתצוגה, כאשר אין למיקרו-בקר עצמו מספיק זיכרון כדי לאחסן רקע כזה. הפתרון שלי היה ליצור את הרקע בזמן אמת על בסיס שרשרת ניתנת-לשחזור של מספרים אקראיים. זה עבד יפה, אך דרש הרבה משאבי עיבוד. ייתכן שהפתרון המהיר, החסכוני והחכם מכולם מסתתר דווקא בקוד של משחק וידאו בן שלושים ושלוש שנים!
בפוסט האחרון בסדרה התבלבלתי בכותרת, ונתתי לו את המספר 2 אף על פי שהקודם היה 0. כדי לתקן את השיבוש וגם כדי לעשות קצת סדר בעניינים, הנה פוסט מס' 1 – בו אציג בצורה מסודרת סביבת פיתוח חלופית למיקרו-בקרים ממשפחת STM8, ואת תהליך העבודה המפורט ליצירת פרויקט Blink. אם אתם רוצים להתנסות עם המיקרו-בקרים האלה, זה בהחלט המקום להתחיל!
בפרק הקודם התלוננתי על חוסר נוחות בהתקנת שרשרת הכלים עבור לוחות STM8S הזולים שמצאתי באיביי (מאז השגתי, אגב, מספר לוחות זולים עוד יותר עם מיקרו-בקר מדגם STM8S103F3P6, שיש לו יותר EEPROM). אז מה אתם חושבים, העניינים נעשו פשוטים יותר כשניגשתי לכתוב ולהעלות את קוד ה-Blink?
רשימה קצרה של הדברים שאני מתכנן עבור הבלוג וערוץ היוטיוב שלי לעתיד הנראה לעין.
הכריכה האחורית מספרת שזהו מדריך קריא, אשר ילמד אותנו את הטכניקות ושיטות העבודה הדרושות לבניית מערכות מבוססות מיקרו-בקרים בעולם האמתי. רוב הביקורות באמאזון וכדומה חיוביות מאד. מה תלמדו ממנו בפועל, והאם זה מצדיק מחיר של כ-27 דולר?
כמה פיני IO צריך בשביל לקרוא לחצן יחיד? ארבעה לחצנים? מאה? ככל שמספר הלחצנים עולה, כך עולה גם המורכבות של הפתרונות האפשריים, וכן הפשרות והמחיר במשאבים שאנחנו צריכים לשלם עבור כל פתרון. כפי שאציג בפוסט זה, במערכות שבהן מספר פיני ה-IO הוא שיקול חשוב, שיטת ה-Charlieplexing יכולה להוות פתרון מעניין.
אי אפשר לאסוף ג'אנק לנצח בטענה ש"בטח יהיה לזה שימוש פעם" – פה ושם צריך לשבת ובאמת לעשות משהו כדי להצדיק את כל המגירות והארגזים המלאים. כך נולדה מפלצת הכלאיים שאני מכנה בשם "מנורת השאריות"…
מאסימו באנזי, דויד קורטייס והאתר arduino.cc הם, מבחינת רוב המייקרים, כמעט שמות נרדפים לארדואינו עצמו. אך אם תציצו לרגע באתר arduino.org תגלו סיפור קצת שונה – וזו אינה מתיחה, אלא עסק רציני מאד שעשוי להשפיע בצורה מהותית על עתיד הארדואינו וכל מה שקשור אליו.
לאחרונה, בעקבות דיון בנושא מיקרו-בקרים מזויפים באחד הפורומים בחו"ל, קראתי מעט על הנושא וגיליתי דברים שאולי יעניינו כל מייקר שקונה רכיבים בזול באיביי, עליאקספרס וכדומה.